תראו איזה יופי

גם ממרמלדה (שווה שווה להכנס ובטח שלעשות מנוי. כל יום מקבלים במייל מותק של פוסט).
נעליים משוק הכרמל (90 ש"ח) מפוסט של האחיות שלומית ומירה

בגד ים ברזילאי

באתר מרמלדה המצוין היה פוסט על מותג בגדי הים הברזילאי maaji.
מלא יש לי מה להגיד על ברזיל ועל הים ועל בגדי ים...
לפני שלושה חודשים חזרנו משלושה וחצי חודשים בברזיל. ובאמת, בגדי הים הברזילאים הם משהו משהו.
אני לעומת זאת, ככה בבטחון שאפשר לקבל רק במרחקים, החלטתי לאמץ את שיטתה של נעמה ביתי ולקנות בגד ים של גברים - מכנסי בגד ים ממחלקת הגברים באיזה כלבו וגופיית ספורט רחבה.
יש משהו בבגד ים - זה שאת אמורה ברגע שאת רואה חול ים או דשא של בריכה לפשוט את בגדיך בלי שום היסוס לא נראה לי מעולם הגיוני. אבל מה, ככה עושים.
אני זוכרת בגיל תיכון מינוס (חטיבה קוראים לזה בעיר?) שהלכנו עם הגנים לבריכה במושב רגבה (לנו במושב לא היה מעולם תקציב כדי לבנות בריכה לעצמנו) ואחת המבוגרות (המחשבה שהיא היתה בטח בגיל שאני עכשיו מוזרה ביותר) אמרה לי - מה את מתביישת עכשיו בגוף שלך? (בנימה של - חכי חכי). אני לא יכולתי לדמיין הרגשה גרועה יותר בעתיד.
מצחיק שאני זוכרת את הסיטואציה הזאת עד היום. מצחיק, עצוב.
אני חושבת שבאיזה שהוא אופן תוכנתתי לחשוב שאני לא מרגישה בנוח בגוף שלי ובעיקר בבגד ים בגלל שאני "שמנה".
הרגשתי שמנה אז הרבה יותר משאני מרגישה עכשיו, אחרי שלושה הריונות ואפס נסיונות דיאטה.
רק היום אני מבינה שאפשר להרגיש שלא בנוח עם הגוף שלך גם מסיבות אחרות, בעיקר בתוך בגד ים של בנות.

אז בחוף הים באילהבלה - האי היפה - בברזיל, כשכל הנשים סביבי היו בביקיני (ואני לא מגזימה כשאני אומרת "כל") אני הייתי מאושרת וחופשיה בבגד ים גברי. ולמרות מבטי התמיהה הרגשתי הכי טוב.

ובכל זאת קניתי בברזיל בגד ים של בנות. שלם אמנם אבל מבד מהמם ועם מחשוף מטורף וכשאני הולכת עם הבגד ים הזה (בעיקר בברכה המעמד בינמית בהוד השרון) אני מרגישה כמו דראג קווין אמיתית.

יוצרים מדברים קולנוע - דיאלוג לידה

כבר כתבתי כאן על האתר שלי - talkingcinema.co.il שמאפשר בקלות להזמין סרט + הרצאה
אליכם הביתה (אם יש לכם מספיק חברים להזמין), או למועדון המושבי/הקיבוצי, למתנ"ס  הקרוב וכו'.
מידי שבוע אני אציג כאן את אחד הסרטים מהאתר. כדי לעורר את סקרנותכם וגם כדי לקדם את האתר בגוגל (את האמת צריך להגיד, לפעמים).

אז הנה הראשון - סרט שנעשה כבר לפני כמה שנים על ההריון והלידה של מיקה. מיקה כבר בת 5 פלוס, אבל הסרט ממשיך להיות מרגש ורלוונטי. מאז מירי אורמן ועמית מילר עשו עוד סרט (גם הוא באתר) - יולדים בבית. על לידות בית והמיילדת אילנה שמש.
זה הקישור באתר
וזה הטריילר -

ככה זה נראה

וזה המתכון - http://www.hashulchan.co.il/?CategoryID=107&ArticleID=10107

שוב פעם אוכל

והפעם הבלוג - ביסים http://bissim.com//

תמונות מקסימות וגם מתכונים שנראים מבטיחים.
כי ככה אני, קוראת מתכונים באתרים ובספרים (יש לי את כל השווים. בחיי) ובסוף מכינה את זה -

חבילת ספגטי (מבושל) מעורבבת עם 1 קופסת שימורים של רוטב עגבניות מתובל + גבינת שמנת + קוטג'.
ככה וככה זמן בתנור. ואני ממליצה עוד לפני שטעמתי..

עוד מעט הולכת לגלגל עוגיות שוקולד, כי לשמחת כולם קצת חזרה לי אנרגיית המתוקים. קצת.
העדות הכי טובה על שפיות יחסית.

צילומים מקסימים

בבלוג הזה - http://opomme.blogspot.com/

אין אלוהים מלבד אללה

ספר מרתק שלקחתי מהספריה - מאת רזא אסלאן. תרגום מאנגלית של יואב איתמר, בהוצאת גורדון.
המון דברים שלא ידעתי (המון). הנה כמה ציטוטים נבחרים (בינתיים) -
".. המסר ההז - הנושא השני והחלק הארי של הקריאות המוקדמות של מוחמד - עסק כמעט ואך ורק בקיצה של האתיקה השבטית במכה. מוחמד גינה במילים חריפות את ההתעללות והניצול של החלשים וחסרי הישע. הוא קרא לשים קץ לחוזים כוזבים ונשיכת הנשך שהפכה את העניים לעבדים. הוא דיבר על כויותיהם של המקופחים והנדכאים ויצא בהצהרה המדהימה שהיתה זו חובתם של העשירים והחזקים לטפל בהם".

"..נראה שיותר מכל דבר אחר, מוחמד ראה את עצמו כמתריע בשער שבפיו בשורה לאלה מקהילתו שהמשיכו להתעלל ביתומים, שלא השפיעו על אחרים להאכיל את הנזקקים, שהתפללו לאלים תוך התעלמות מחובותיהם המוסריות, שנעו
מאחרים להשתמש במשאבי הכלל".

".. זמן קצר לאחר מכן הפך למאמין אבו בכר, חברו הקרוב של מוחמד וסוחר קוריישי עשיר. בהיותו נאמן עד עמקי נשמתו וקנאי אדוק, פעולתו הראשונה של אבו בכר לאחר שקיבל את תורתו של מוחמד היתה לבזבז באופן שיטתי את עושרו בקנייתם ושחרורם של עבדיו חבריו הסוחרים עד שלא נותר לו כמעט דבר".

ובנוגע לזכויות נשים -
".. מוחמד.. ביקש לתת לנשים את האפשרות להשיג מידה של שוויון ועצמאות בחברה בתקנו את הנישואין המסורתיים בערב ואת חוקי הירושה כדי להסיר את המכשולים שמנעו מנשים לרשת ולהחזיק עושר משלהן".
ועל הרעלה (שהיתה מוכרת בערב הרבה לפני מוחמד) נאמר שהיתה נהוגה בתחילה רק בקרב נשות מוחמד, וזה בכדי להגן עליהן מהמבקרים הרבים שהגיעו לחצר ביתו של מוחמד.

מקווה שהציטוטים האלה ישלחו אתכם לחפש את הספר ולקרוא אותו. ממליצה ביותר.