יום רביעי, 10 בפברואר 2010

מטריות של גאווה

ביום ראשון (domingo dia) הלכתי לסרט ובמקרה הגעתי להתקהלות גאה.
לשאלתי ענו לי שתי בחורות מקסימות, שבכל פעם ששורקים במשרוקית, כולם מתנשקים.
בסופו של דבר, אחרי ששרקו הם לא התנשקו אלא קראו קריאות בפורטוגזית.
היה כיף להיות שוב בתוך הקהילה שלי, גם בלי להבין אף מילה.

מגזינים

למרות שהפורטוגזית שלי בסיסית מינוס, אני נהנית מלקנות כאן מגזינים.
יש כאן דוכן מגזינים בכל רחוב עם הרבה מגזינים בהרבה נושאים ובמחירים סבירים.



















גרפיטי

נסיתי לכתוב משהו בשביל הרשומה הראשונה, אבל אין לי באמת משהו להגיד בנושא. בגלל זה אני אתחיל מיד במה שאני הכי רוצה להראות. נראה איך ילך. אולי בעתיד (אם יהיה כזה) אני אכתוב הקדמה מאוחרת. אנחנו עכשיו בסאו פאולו שבברזיל. הגענו לכאן לשלושה חודשים וכבר חודש אחד מאחורינו. למרות כל החששות וההפחדות, סאו פאולו מגניבה. מזכירה לי את תל אביב. גם כי הברזילאים מגוונים ורועשים כמו הישראלים, וגם כי העיר חיה ותוססת והכל בה מעורבב. מה שאני הכי מתלהבת ממנו, לפחות בינתיים הוא הגרפיטי. יש כאן גרפיטי בכל מקום, בחלק מהשכונות יותר, בחלק פחות. הנה כמה תמונות שצילמתי כאן בVila Mandalena









יש בסאו פאולו זוג תאומים שמפורסמים באומנות הגרפיטי שלהם. קוראים להם Os gemeos (התאומים, בפורטוגזית) ואפשר לראות עבודות שלהם כאן
ולקרוא עליהם כאן

והפניה אחרונה - במוזיאון לאומנות מודרנית MASP יש תערוכה מדהימה למדי של גרפיטי. היא כוללת כמה עבודות ענק שנעשו במקום וגם סרטי וידאו שמראים את האומנים בעבודותם.

אני הכי אהבתי את העבודות של Ramon Martins.

זהו להפעם. מקווה שאהבתם. נשתמע בקרוב.