יום שבת, 31 ביולי 2010

הופעה

יום שישי בתל אביב

יום שישי שלם, בלי הבנות רק שנינו. בלי חברים, בלי התחייבויות, בלי זמנים.

התכוונו להחנות בחניון מכבי, אבל מצאנו חניה צמוד לביתנו הראשון בתל אביב (פרץ חיות 5). נוסטלגיה.

כמעט 12, ארוחת בוקר  בטשרניחובסקי 6 - חביתה עשויה טוב טוב כמו שממש קשה להכין לי, סלט, גבינה. טמיר היה יותר מעודן ואכל אגס בנדיקט. שימו לב שהמסעדה נמצאת בטשניחובסקי 5..



שתי חנויות משם לצד ימין - נכנסנו לבדוק את הקלפים שלי בסקטצ'בוק. שניים נמכרו!!
ומשם לרחוב מרכז בעלי מלאכה 12, לחנות של אילנית שמיע - is - לבדוק אם היא גם רוצה קלפים















היא רצתה!! ומעכשיו אם אתם נתקעים בלי מתנה אפשר גם אצלה. חוץ מהקלפים ומהבגדים המהממים
שהיא מעצבת (וגם אחרות) יש עוד דברים מדליקים כמו עפרונות בצורת מקלות תופים.
והיא אמרה שעוד שבועיים מגיע סט שח עשוי גיר!


הבטחתי בלי חובות ובכל זאת חוץ מהקלפים היתה לי גם משימת מתנות קטנה. אבל אני כל כך אוהבת את
זה שזאת לא נחשבת חובה.
http://www.imaginarium.co.il/ בסנטר. וסליחה לעקרונות הקניה העצמאית שלי. זה לא קורה הרבה...

צהריים אבל אנחנו עדיין שבעים. הולכים לראות את סולט ברב חן דיזינגוף














חוץ מזה שגיליתי שבכסאות לפני יושבים אמא עם שלושה ילדים (הצילו) היה סרט פעולה משובח.

יצאנו כבר היה חמש וחצי. זחלנו חזרה למכונית להשאיר בה את המתנות והמשכנו לפרונטו (נחמני 26)
לארוחת ערב מוקדמת במיוחד. בזכות השעה היה לנו מקום לשבת (בחוץ מתחת למאוורר). תמיד כדאי להזמין שם מראש.
אלכוהול תוסס הגיע עוד לפני שביקשנו. אכלנו פשוט יחסית - סלט למנה ראשונה (מעולה!), עוף צלוי היטב בעשבים ופסטה אדומה. לקינוח כבר לא היה לנו מקום אבל למלצר היה חסר מתוק בשבילנו וקיבלנו סלט פירות מרענן וטעים.
תענוג של ארוחה.

כדי לגמור את הזמן שנשאר עד להופעת המחול .(אליה הזמנו כרטיסים) ישבנו בשדרה וקראנו. סטייל.

שמונה וחצי כבר היינו בקופה - הופעת מחול בתמונע, ציטוט ופשע. מופע יוטוב מצחיק, מבריק, מעולה.
אחרי עוד ישבנו בלבונטין 7. אלכוהול וחבר שבזכות שהגיע מחו"ל (למרות שלא במיוחד) זכה לחדור ליום הזוגי (והנדיר) הזה.

לילה טוב! 

ועוד מהארץ

תמונה מעולה של ניר כפרי, בכתבה מאד מעניינת של גדעון לוי  על מפעל כאפיות בחברון
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1182164.html














שווה להכנס ל"תמונת השבוע" בשביל לראות את התמונה בגדול באיכות טובה
http://www.haaretz.co.il/hasite/images/PicWeek/P300710new/picweek.html

2 עבודות גמר בתי ספר לעיצוב

מתוך כתבה בהארץ - http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,419,209,52848,.aspx

מדינת יהודה - יוסי אבן קמה, שנקר
"הפרויקט עוסק בתרחיש ולפיו בשנת 2020 מחליטה ממשלת ישראל לחתום על הסכמי שלום הכוללים נסיגה מלאה מהשטחים הכבושים וחלוקת ירושלים. בעקבות ההחלטה פורצת התקוממות אזרחית של מחנה הימין, שמובילה לנפילת השלטון הדמוקרטי בישראל ולהקמתה של מדינת יהודה, מדינת הלכה ימנית"




השתלשלות האירועים משתקפת בארבעה לוחות מודעות ציבוריים, המציגים תיעוד אילם של הדרמות הפוליטיות והשינויים החברתיים המתחוללים סביבם לאורך תקופה של ארבע שנים






 
 
 
 
 
 
 
 
 
מתקלפים - אורי זוננשיין, בצלאל -
סט כלים מקליפות תפוזים שכולל בקבוק, צלחת, כד, כוס, קערית, כפית ומלחייה
 
 



פסטיבל יערות מנשה























http://www.festivalyearotmenashe.com/

שנה שעברה היה מעולה ונראה שגם השנה הולך להיות לא פחות טוב.
ממליצה (בינתיים) - טל כהן שלו


מחול - מיכל הרמן - החבורה













ושחר חברי בתאטרון חפצים - הסיפורים המדהימים ביותר בעולם

ראפ בבלעין

מעל 100 בילאומיות וכ 10 ישראלים הצטרפו להפגנה הפלסטינית השבועית בבילעין. המפגינות היו נחושות לשבור את מעגל הבריחות מאיומי המעצר שנהגו בשבועות האחרונים, וצעדו ישירות אל החיילים. כשהחיילים ראו את ההפגנה הגדולה מתקרבת לגדר הם רצו לתוך הכפר ונערכו לאורך השביל שמוביל לגדר. המפגינים המשיכו לצעוד ועצרו רק כשהגיעו אל שורת החיילים הראשונה. הם צעקו סיסמאות ושרו משך יותר מחצי שעה, מלווים בשירים פלסטיניים שהושמעו ממערכת סאונד שנשאה על גבי מכונית. כמה רימוני גז שנורו לצד ההפגנה לא הרתיעו את המפגינות, שנשארו במקומן. אבל כאשר מספר מפגינות ניסו להתקדם לאורך השביל לעבר הגדר ואדמות הכפר הגזולות, החיילים החלו לדחוף ולגרור, ובתוך שניות מטחי גז ואבנים פיזרו את ההפגנה דרך ענני הגז. המפגינים התאספו מחדש במעלה השביל, חגגו בסשן אלתורי היפ-הופ קצר, והתפזרו.