יום שלישי, 24 בינואר 2012

להתחפש

בפוסט הקודם על פורים הייתי עסוקה בקיטורים בתור אמא וגם דיברתי על התחפושת כסוג של התחבאות, אבל מאז, בזמן שאני יושבת וגוזרת גלימות (כן, כן, תמונות בקרוב) היו לי כל מיני מחשבות חדשות בנושא.
יש משהו בפורים שבו אפשר להיות מישהו אחר.
המון פעמים ילדים והורים עסוקים בשאלה - למה אני אתחפש? למה תתחפש בפורים השנה?
אבל ה-למה, הוא לא כזה משנה. העיקר זה הלהיות מישהו אחר.
אני כל החיים שלי הייתי מחופשת. כל זמן שהתלבשתי "כמו בת", זה היה להתלבש כדי להראות כמו שאני אמורה להראות, כדי שלא יראו את מי אני באמת. ואהבתי את זה לפעמים, ואהבתי לתפור לי חצאיות, ולפעמים גם להתאפר אבל זה היה סוג של הצגה.
במידה מסוימת זה נכון לגבי כולם - נדיר מאד שילדים בוחרים לעצמם את הבגדים בגיל צעיר.
ובפורים - בפורים מותר לנו הכל ואנחנו יכולים למשך חג אחד להיות מי שאנחנו ממש רוצים להיות.
בפורים ילדות יכולות להתחפש ליפות יותר, לאמיצות יותר, לרעות. הן יכולות להיות ממש קולניות ולצחוק בקול של מכשפה. הן יכולות להיות סופר עדינות ונסיכותיות, הן יכולות להיות המפלצת.
בנים יכולים ללבוש בגדים של בנות, יכולים להתאפר. הם יכולים להיות אכזריים, הם יכולים להיות טיפשים. 

 אני  זוכרת שהכי אהבתי לאפר את כל הפנים. פעם איתן, החבר המוכשר שלי מהמושב, צייר לי על הפנים דוגמא לפי תמונה שראינו במעריב לנוער. אני זוכרת את ההרגשה הזאת שככל שהפנים שלי נצבעים אני מרגישה יותר יפה, יותר משוחררת. אני זוכרת את תחושת ההקלה. אז לא הבנתי לגמרי אבל אהבתי את זה מאד.


יש משהו גאוני בחג הזה, שלמשך כמה ימים אנחנו יכולים להסיר את כל המסכות האלה של - איך אני אמור להראות, להתנהג, כמה רעש אני אמור לעשות..

אז יאללה, לכו על זה ותהנו!

ומילה על המכירה (בכל זאת.. ) - האביזרים אצלנו הם מאד גמישים בהגדרות שלהם. למשל גלימות יהיו בכל מיני צבעים ודוגמאות והן יוכלו להיות גלימות של נסיכות ונסיכים או מכשפים או גיבורי על או מלכות פרחים ועוד ועוד.

יום טוב

רותי