כבר שנתיים שאני מתמללת ראיונות של אקדמאיים לצרכי מחקר. סטודנטים
לתואר שני וגם לדוקטורט שעושים מחקר איכותני מקליטים את הראיון ואז שולחים אלי
לתמלול. אחרי ששמעתי המון ראיונות יש לי מספר המלצות למראיינים ואני רוצה לשתף אתכם
בהן. אני רק מציינת כאן שאינני אקדמאית ומעולם לא ראיינתי וחקרתי בעצמי.
הראיונות הם חומר הגלם של המחקר שלכם. אתם רוצים שהם יהיו הכי מדויקים
ורחבים שאפשר.
דבר ראשון כמה עניינים טכניים:
מכשיר הקלטה – המרכיב הראשון וההכרחי ביותר לראיון טוב. חבל שתשבו שעתיים
ותראיינו ראיון מצוין ובסוף תגיעו הביתה ותגלו שלא שומעים כלום. אני ממליצה על MP3 SANSA CLICK של חברת SANDISK. אמנם זה לא מכשיר שנועד רק להקלטה אבל הוא מצוין ועולה בסביבות
המאה ₪. יש מכשירים יותר יקרים שעושים
עבודה פחות טובה, אז כדאי לבדוק ולהקשיב בחנות לפני שקונים
זיכרו – מכשירים נהיו חלק אינטגרלי כל כך מחיינו, שאנחנו לפעמים
שוכחים שיש להם את הצרכים שלהם – בטריות, בטריות להחלפה, מקום על המכשיר, הטענת
המכשיר (המכשיר של סנסה שאני ממליצה עליו הוא ללא בטריות ויש להטעינו מראש). גם
באמצע הראיון כדאי לבדוק שלא נגמרו הבטריות והמכשיר עובד.
מיקום המכשיר- מאד חשוב. אל תתביישו ושימו את המכשיר קרוב למרואיין. שימו לב לא
לשבת רחוק מידי ממנו, כי גם השאלות וההערות שלכם חשובות בזמן ניתוח הראיון.
אם מראיינים בחוץ צריך לשים לב לרעשים אבל גם לרוח – המכשיר רגיש
לרוחות ולהפרעות. אם חייבים לעמוד בחוץ אפשר לשים למרואיין את המכשיר בכיס החולצה.
זה חוסם חלק מהרעשים החיצוניים.
אם יושבים בבית קפה אז שבו רחוק
מהמכונה המקציפה, ורצוי לשים לב שלא יושבים מתחת לרמקול.
הפסקות – פעמים רבות הראיון נקטע. שיחות טלפונים, שירותים, מישהו בדלת.. אני
ממליצה לא לעצור את ההקלטה ולהתחיל אותה שוב, אלא פשוט לעשות pause. אחר כך יהיה לכם יותר קל לשלוח את הראיון וגם
למתמלל לעבוד איתו. חבל סתם להשאיר את המכשיר פתוח, כי התשלום הוא על פי רוב לפי
זמן ההקלטה וחבל שתשלמו סתם.
בדיקה – קודם כל בדקו את המכשיר לפני הראיון הראשון. תתאמנו בבית, תנסו
מיקומים, תקשיבו לעצמכם. בנוסף, גם אחרי הראיון הראשון אבל אני ממליצה בכל ריאיון,
הקשיבו לפחות לכמה דקות לפני שאתם שולחים את הריאיון לתמלול. חבל שתחזרו על אותה טעות
שוב ושוב. אם אתם מקבלים ריאיון מתומלל ורואים שהיו שם הרבה פעמים שהמתמלל לא הבין
מה המראיין אומר, תקשיבו היטב לריאיון הזה ונסו ללמוד איפה שגיתם. מרחק של המכשיר,
רוח ברקע, קולות רקע שלא שמתם לב אליהם.
נסו זאת בעצמכם – תמללו ריאיון אחד בעצמכם. חשוב שתבינו כמה העבודה הזאת לא פשוטה.
אני ממליצה לא לנסות לתמלל את כל הראיונות. זה אפשרי אם אתם מדפיסים עיוור, וזה
יחסוך לכם כסף אבל חבל על הזמן שלכם. מה שאתם עושים בשבוע אני עושה בכמה שעות.
הקשיבו לראיונות – בזמן קריאת הראיונות (לאחר תמלול) קראו והקשיבו באותו זמן. גם כדי למצוא
טעויות, כי יהיה לכם יותר קל להבין מלים שהמתמלל מתקשה להבין אבל גם כי יש הרבה
מאד דברים שאי אפשר לתמלל. נימת הקול, גווניו ועוד. אני למשל כותבת כשהמרואיין
צוחק, אבל קשה לתאר איזה מין צחוק זה.
הריאיון עצמו
לכאורה לראיין זה פשוט מאד. בסך הכל צריך בעיקר להקשיב, לא?
בין אם הריאיון שלכם הוא ריאיון מבוסס שאלות, ובין אם הוא ריאיון פתוח
שנותן למרואיין לדבר בלי הרבה הכוונות, ההקשבה היא החלק החשוב. אבל להקשיב זה לא
כל כך פשוט. כשאנחנו מקשיבים למישהו אחר מדבר, במיוחד אם זה בנושא שקרוב לנו
(וכחוקרים תמיד נושא המחקר שלנו קרוב לליבנו גם אם אנחנו לא חלק מאוכלוסיית המחקר)
תמיד בזמן שמרואיין מדבר קופצים לנו דברים לראש. מחשבות, הערות, רגשות (הרבה רגשות
לפעמים). אנחנו מתאפקים שלא להתווכח, שלא להגיד – אבל אצלי זה..
לראיין זה כמו ללכת על קורה בשיווי משקל. אתם צריכים להיות הרבה דברים
בבת אחת, ואני חושבת שמראיין טוב הוא בעיקר מראיין מודע. שיודע מתי קשה לו, שמוצא
דרכים להתמודד עם הקשיים האלה אבל גם כזה שיודע במה הוא טוב ונשען על היתרונות.
למשל – מראיין שהוא חלק מאוכלוסיית המחקר יכול להשתמש בידע ובניסיון
האישי שלו בשביל לדעת מה לשאול וגם איך. הוא יכול לבסס קירבה בקלות גדולה יותר
ולייצר אמון אצל המרואיין. אך מצד שני הוא צריך להיזהר. לא להזדהות מידי, וגם לא
להשליך מהסיפור שלו על הסיפור של המרואיין וגם לא להכניס את הסיפור שלו לתוך הריאיון
בצורה נרחבת מידי.
בתור מראיינים אתם תמיד יכולים למצוא מה דומה ביניכם ובין המרואיין
וליצור את המרחב הזה שבו אתם באים "מאותו מקום". גם אם אותו מקום לא
קשור לנושא המחקר. זה יעזור לכם להרגיש איתו בנוח, וגם יעזור לו להיפתח.
עוד תחום שבו צריך למצוא איזון הוא בין להיות "מומחה"
ללהיות "תם". מצד אחד אתם מגיעים למרואיין בכובע החוקר המשכיל היודע.
התפקיד הזה חשוב, גם כדי שהמרואיין יסכים לדבר, גם שיהיה לו חשוב לדבר (לתרום לידע
האקדמי). אתם מגיעים לריאיון אחרי שחשבתם ולמדתם הרבה על הנושא וזה חשוב שזה יורגש
בריאיון. מרואיינים נפתחים יותר כשהם מרגישים שהמרואיין מבין על מה הם מדברים. אך
מצד שני צריך לא לפחד לשאול. לא חשוב כמה קראתם ולמדתם, אתם הגעתם לריאיון כדי
לשמוע מה יש למרואיין לספר. את הסיפור שלו לא שמעתם עדיין (גם אם שמעתם סיפורים
דומים מאד). אם תניחו שאתם יודעים מה הוא הולך לספר, סביר להניח שתפספסו לפחות חלק
מהסיפור שיש לו לספר. שאלות כמו – לא ירדתי לסוף דעתך, או – אתה יכול לחדד לי את
הנקודה הזאת, או למשל להגיד מה אתם הבנתם בעניין מסוים כדי להיות בטוחים שהבנתם
אותו נכון, כמו שהוא רצה שתבינו – כל אלה יעודדו את המרואיין לספר עוד. בנוסף, אם
אתם לא מפחדים להראות טיפשים או לא יודעים, זה יכול לנטרל את הרצון של מרואיינים
להשמע חכמים או למצוא חן בעיני החוקר.
דבר אחרון וחשוב מאד – תחבבו את המרואיין שלכם. בראיונות ששמעתי
יכולתי לשמוע האם המראיין מחבב את המרואיין שלו. אני שמחה לספר לכם שבדרך כלל זה
המצב. אולי בגלל שהחוקר מגיע מנקודה מאד סקרנית לגבי המרואיין – הנושא שאתם חוקרים
מעניין אתכם, אתם באמת רוצים לדעת מה יש למרואיין להגיד. וחוץ מזה – חוץ מבמקרים
נדירים, אפשר למצוא משהו לחבב בכל אדם. תמצאו בתוככם את המקום הזה כלפי כל מרואיין
שלכם ותרוויחו ריאיון באווירה נעימה ופתוחה. זה לטובתכם. חבבו, היו סקרנים ובעיקר
היו מכבדים את המרואיינים שלכם באשר הם.
סקרנות גם היא מפתח בעיני לראיון מוצלח. כשאתם באמת סקרנים לגבי
המרואיין, ההקשבה שלכם טובה והוא מרגיש את זה. אנשים אוהבים לדבר על עצמם, והקשבה
טובה ואמיתית וסקרנות אמיתית לגבי החיים שלהם ולגבי מה שיש להם להגיד היא לא משהו
שקיים בחברה שלנו בכמויות גדולות. יש כאן סיטואציה שבה שני הצדדים מרוויחים.
זהו.. מקווה שהועלתי..
ואם יש לכם מה להוסיף, אשמח אם תוסיפו כאן בתגובות. (ואם לא הולך - תשלחו אלי asfanit@gmail.com)
תמלול ראיונות לעבודת דוקטורט ומאסטר ועבודות סמינריוניות - 054-8102529
תוספת למתמללים בעצמם
התוכנה שאני עובדת איתה היא express scribe. אפשר להוריד אותה בחינם.
F4 - עצירה, F7 - ללכת אחורה, F8 ללכת קדימה ו F10 להמשיך.
אני מצאתי שהכי מהר ונוח זה לעבוד עם טבלה שבה שורה אחת מודגשת והשניה לא (כדי להבחין בין המראיין והמרואיין). עוברים בי השורות עם TAB ולפחות לי זה הכי נוח. אחר כך איך בעיה בוורד להוסיף מצד ימין עמודות עם השמות, או להוריד בכלל את הטבלה. אם תרצו את הטבלה או הסברים נוספים אפשר לפנות אלי במייל. בשמחה. בהצלחה!
