יום שבת, 17 באפריל 2010

בדרך לאי של סנטה קטרינה

התוכנית המקורית היתה לנסוע ממורטס ל"אי הדבש" - Ilha da Mel אבל הגשם שליווה אותנו במשך כל הטיול לא הרפה ולכן החלטנו להדרים. גם קיווינו לברוח מהגשם וגם כי עדיף להיות במכונית מאשר בצימר כל היום.
הכיוון היה האי של סנטה קטרינה, למרות ששמו העממי והנפוץ הוא Florianopolis - שמה של העיר הגדולה בכניסה אליו.

בדרך עצרנו ב -  Joinville - עיר שהוקמה על ידי מתישבים גרמנים. על פי המלצה של הלונלי פלנט הגענו למסעדונת מקסימה שבעיקר הרשימה את הבנות בבופה המתוקים שלה. לצערן הגענו למקום בשתיים והבופה התחיל רק בשלוש.
הסתפקנו בשוקו חם ועוגות ובדרך חזרה מהאי עצרנו שוב. הפעם בשעה הנכונה 16 ריאל ואתם יכולים לאכול ולאכול. חוץ מעוגות גם יש כל מיני מלוחים אבל לא הצלחנו להתאפק עם ארוחת הצהריים עד שלוש והגענו שבעים למדי. יום שלם שתוכנן על סמך אהבת המתוקים של נעמה וליאור.





כדי להגיע לאי צריך לעבור עם המכונית במעבורת. גם זה חוויה בשבילנו היבשתיים










איך מכינים קאשאסה?

האמת שזה די פשוט.
לוקחים קנה סוכר (מהסוג המתאים) ומוחצים אותו למיץ קנה סוכר ושמים את המיץ במיכלים לשלושה ימים.
השלב הבא הוא לחמם את המיץ ולתת לאדים לעבור בצינורות שמצטננים (הכי טוב במי הנחל הקרובים) וכך האדים הופכים להיות שוב נוזל. את הנוזל הזה שמים בחביות עץ לשלוש שנים לפחות. ואז שותים ומשתכרים ממש בקלות. עדיף להצטייד גם באקמול.

את כל זה למדנו במסעדה גם Morambi (שנמצאת באזור של Morettes), שנקראת Engenho Da Serra. קל למצוא אותה בעיקר כי כולם באזור מכירים אותה. אחרי שאכלנו ושיחקנו קצת בנחלון הזורם לידה, הבן של בעלת המסעדה לקח אותנו לראות איך עושים קשאסה. למרות שהם כבר שנתיים לא מכינים כי קשה להשיג קנה סוכר. אח"כ הוא לקח אותנו לבית של סבא שלו להראות לנו את עץ המשפחה המקסים שבן דודו הכין ושהולך שני דורות אחורה, עד למתי שאבותיו הגיעו לאותו בית ממש מאיטליה.
http://www.engenhodaserra.tur.br/

עוד על קשאסה - http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3218757,00.html

לחיים!

Morettes

מקום טוב לישון בו - http://www.itupava.com.br/

אפשר גם לצאת משם לטיולי אבובים. אני התכוונתי (באמת!) אבל ירד גשם כל הלילה והנהר עלה כל כך שהיה מסוכן.
אם חוצים את דרך העפר שבכניסה לpausada, אפשר להגיע לחלק מאד יפה של הנהר וגם להכנס.



ביום האחרון שלנו לקחנו מדריך - ניקולס (100 ריאל ליום לכל המשפחה) שלקח אותנו לטיול ג'ונגל אמיתי ביער בסביבה. גם כאן זהו יער גשם meta atlantic שזה אומר שהיער פחות חשוך וסבוך מאשר למשל באמזונס. חלק מהטיול היה לגמרי לא בשביל, וגם כשעלינו על השביל זה היה שביל מאד מינימלי.. כל אחד מאיתנו קיבל מקל מטיילים רציני ואת רגלי הבנות הוא עטף במין חותלות עור נגד נחשים, ובאמת ראינו בדרך שני נחשים קטנים אך ארסיים. זה היה נחמד שיכולנו לסמוך עליו מספיק כדי להיות רגועים. איילה היתה אמיצה מאד וגם הלכה בנחישות, חוץ מאשר אותו חלק של המסע שעשתה על גבו של ניקולאס. האמת שזה היה רוב המסע אבל גם בשביל זה  צריך אומץ...



ניקולס הגיע לברזיל מספרד. אשתו מספרד ובמקור היותר רחוק מגרמניה. הם גרים באזור כבר 20 שנים. הוא מהאנשים האלה שיודעים כל כך הרבה כי למדו בעצמם. הוא הסביר לנו הרבה וגם היה חדור מוטיבציה שנראה קופים.
אז לסיכום החוויה אמרנו שלא ראינו Capuchino Monkies (אבל ראינו שאריות עלים שהם אכלו ולמדנו לזהות מתי הם טריים ומתי לא), ולא שמענו Macaco Prego (גם סוג של קופים שניקולאס שמע מרחוק אבל למרות כל מאמצי לא הצלחתי להבדיל אותם מרעש המים) אבל כשיצאנו מהפארק ראינו שני תוקנים. האמת שהם היו כל כך רחוקים שלא הצלחנו לראות הרבה, אבל באמת שראינו..











אז לפארק קוראים Graciosa Parck ולניקולאס ואשרתו מריה יש פאוסדה מהממת ממש בתוך היער. ישנו שם לילה אחד, וגם הבאנו בשר מהעיר הקרובה ועשינו על האש.
http://www.cabanasdocurupira.50megs.com/index.html










PETAR

1. פארק פטאר - http://www.petaronline.com.br/ הפארק עם ריכוז המערות הכי גדול (בעולם אני חושבת).
אנשים קמים מוקדם בבוקר, לוקחים קסדה, ופנס ומדריך והולכים לטיול ארוך בתוך מערות חשוכות מלאות במים. כנראה זה כיף להם וגם אמור להיות מאד יפה. אנחנו הסתפקנו במערה גדולה ומאד תיירותית ונוחה שנקראת Caravan de Diablo

לאיילה גם זה היה יותר מידי ואחרי עשר דקות במערה שתינו יצאנו החוצה ונהננו מהנחל הקטן שזורם מחוץ למערה





חוץ מזה זה הפארק מקסים לטייל בו, עם מפלים ונחלים ויער גשם Meta Aatlantic.

המזל הגדול שלנו היה המקום בו ישנו - שייך לשתי בחורות מקסימות מקסימות - סימונה וכריסטיאן שגרות בעיר ליד סאו פאולו ומגיעות כל סופשבוע לצימר הזה (כאן זה נקרא Pausada) לארח אורחים ולטפל בצמחים. ביום שעזבנו הם שתלו ביחד עם שלושת אנשי הצוות/החברים שלהם 500 שתילי בננות. המקום נעים, ארוחות מעולות - בוקר וערב כלולות במחיר ואם מבקשים יפה אפשר לקבל לארוחת צהריים שקית סנדויצ'ים עם פרי ושוקולדים (בתשלום, אבל שווה ביותר).
מאז שאמא שלי הכינה לי סנדויצ'ים לבית הספר לא פינקו אותי ככה. הן מדברות אנגלית והיה לנו כל כך כיף איתן. כשעזבנו העיניים של סימונה היו אדומות, ואחרי שלושה חודשים בסאו פאולו כמעט בלי חברים, זה היה מרגש מאד.
http://www.gamboaecorefugio.com.br/









עוד מקום נחמד באזור - http://www.reservabetary.com.br/



















הטיול שלנו בברזיל

בזכותו של הר געש אחד באיסלנד, אני יכולה עכשיו לכתוב סיכום טיול (במקום לשבת על כוס שוקו חם עם אחותי היקרה בלונדון). אולי הסיכום יביא לסיום השהות שלנו כאן (אנחנו עכשיו בקילומטר שהמפקדים האכזריים הוסיפו בסיום מסע הכומתה. סליחה על הדימוי).

אני אעשה את זה קצר. בלי תיאורים מפורטים של מה אכלנו ובאיזה שעה הלכנו לישון. רק תיאור מקומות. את הפרטים אתם מוזמנים לדמיין.
תקציר - שכרנו מכונית בסאו פאולו ונסענו לאזור פארק Petar שנמצאת בקצה מדינת סאו פאולו. משם עברנו למדינת Parana לאזור שנקרא Morretes. תחנה הבאה - Faranapolis שנקרא גם האי של סנטה קטרינה (במדינת סנטה קטרינה). ואז קוריטיבה, טיסה למפלי האיגאסו ומשם חזרה לסאו פאולו בטיסה כמובן. סך הכל 14 ימים, שלוש מדינות, 1700 ק"מ נהיגה, שתי טיסות פנימיות ונסיעה אחת באוטובוס בקוריטיבה.

לטובת הבלוג וקוראיו אני אקדיש לכל אזור רשומה.