קשתות וסיכות

של איאיל זיו http://ililziv.blogspot.com/

אדם קלדרון

שלום רב,
שמי אדם קלדרון, אמן רב תחומי בן 29. לאחר שבע שנים בברלין שבתי ארצה על מנת להתחיל ולהפיק את סרט הקולנוע הראשון שלי, שאותו אני עתיד לביים על פי תסריט מקורי שכתבתי. לאחר סירובים של קרנות הקולנוע בישראל שאינן ששות לתמוך באמנים ובפרויקטים אשר נעשים על ידי אמנים שלא למדו קולנוע במוסדות המוכרים או שמגיעים בעיקר מתחומים שונים כמו וידאו ואומנות פלאסטית, גובש אירוע מכירת יצירות אומנות מיוחד, המורכב מעבודותיהם של 40 אמנים שונים שתרמו יצירה שלהם לטובת הפרויקט, אשר יהווה אחד מאמצעי המימון העיקריים.

רשימת האמנים שתרמו בשמחה היא גדולה ומורכבת גם מאמנים מוכרים יותר וגם מאמנים צעירים. העבודות מגיעות משלל תחומי האומנות השונים- דרך ציורים, קולאז'ים, פסלים ווידאו. את העבודות ניתן יהיה לרכוש במקום על ידי צ'ק, מזומן, ויזה ויינים. כל העבודות מתומחרות בתווך המחירים שבין 5000-1000 ₪ בלבד.

בנוסף למכירה תעמוד בגלריה קופה בה ימכרו כרטיסים לסרט העתידי. כל הרוכשים ישאירו פרטים וכתובת ויקבלו לביתם כרטיס לבכורה. יש אפשרות לקנות כרטיס ב35 שקלים, 50 שקלים או 100 שקלים.

ארוע המכירה יתקיים בגלרית "עינגע" לאומנות עכשווית ברחוב בר-יוחאי 7
מועד הפתיחה ביום חמישי 8.7.2010 בשעה 20:00 ויסתיים בתאריך 17.7.2010
בערב הפתיחה הרשמי בתאריך ה8.7 יתקיים בשעה 21:00 מופע מחול של הרקדנית ממי שימאזקי- סולנית בת שבע לשעבר שתופיע עם מופע הסולו עוצר הנשימה שלה

loop people בליווי מוזיקה מקורית של רן נחמיאס בחלל הגלריה.

הסרט 'פרחים של מרציפן' – מלודרמה צבעונית המספרת את סיפורה של רבקה רגאל המתאלמנת מבעלה שנהרג בתאונת אופנוע וטורף באחת את עולמה. רגאל יוצאת למסע המתחיל מקיבוצה הנידח בנגב, עוברת לַכְּרָךְ התל-אביבי ומגיעה אל עצמה ואל מחוזות הזהות האנושית. מה שנראה תחילה כשינוי בלתי נמנע בעקבות מותו הפתאומי של בעלה, מתברר כתחילתו של מסע כאוּב ואופטימי לגילוי עצמי ולהשלמת חלקים בפאזל של חייה שאותם ניסתה להדחיק ולמחוק מעברה. הסרט מהווה חגיגה רבתי של דרמה, אופנה, צבעוניות, דמויות שוליים אקסצנטריות ואנושיות תמימה.

גלריית "עינגע" לאמנות עכשווית שמחה לארח את אירוע המכירה בחלל החדש של הגלריה מתוך אמונה בפרויקט ותמיכה באנשים אשר לוקחים בו חלק. מאוד מרגש ומחמם את הלב לקבל כזו הזדמנות ותמיכה.

ליצירת קשר ולקבלת פרטים נוספים ובכלל אנא צרו איתי קשר
אשמח לראותך באירוע הפתיחה
אדם קלדרון

adamkalderon@gmail.com
054-3544298

I Shot My Love

את זה כן ראיתי, היום בבכורה בפסטיבל הגאה. מעולה. תלכו לראות - בחודש יולי כל שישי בחצות, כל שבת ב15:00 ועוד.
חפשו באתר http://www.ishotmylove.com/

יציאת מצרים

הצגת יחיד של חברתי אסנת זיביל. ההצגה הבאה ב24.7 בצוותא בשעה 20:30.

ההצגה הקודמת של אסנת, שגם אותה כתבה חגית בודנקין היתה מעולה, וכן הצגת הילדים שביימה אסנת,
ככה שאני ממליצה בלב שלם עוד לפני שראיתי.

דוכן "יש לך"

ככה נראה הדוכן שלי בשוק יוניק בתחנה (כל יום חמישי משבע בערב ועד חצות פלוס)

את זה דני הטייס (מעצב המשחק) צילם:

\

מציירות על חולצות

בשבוע שעבר בילינו שלוש חברות תל אביביות (עם כל הילדים) בין שדה בוקר ומצפה רמון. תיקון. שלוש תל אביביות לשעבר. היום אחת (אני) גרה בהוד השרון, אחת באותו מקום דרומי והשלישית שומרת על הגחלת בעיר הגדולה.

אחרי יומיים צפופים כשהילדות היו על סף מריבת על, שלפתי טושים לבדים. זה נראה ככה -

וורד שלפה מאי שם שקית ענקית מלאה בגופיות לבנות שהגיעו אליה יד שניה מי יודע מהיכן. הנה כמה תמונות שצולמו בחובבנות גדולה באייפון החדש שלי.

יום הולדת

ביום שישי התחילה עונת ימי ההולדת. נעמה ראשונה, אחריה אני (שבוע אחרי) ואז לפי התור כולם. איילה מסכמת בתחילת נובמבר. לפני שנה עשיתי חישוב כמה ימי הולדת נשארו לי להפיק עד שהן יהיו בנות 18. לא זוכרת את המספר, אבל זה יצא הרבה. אני לא חגגתי לפחות מאז שנעמה נולדה, כי כשמגיע התאריך שלי אני כבר לא רוצה לחגוג כלום. אז השנה הכרזתי על שנת שבתון. ובכלל בשנה שעברה כל ימי ההולדת שהיו מושקעים ומגניבים לא הניבו אושר גדול אצל החוגגות עצמן. משהו כמו חתונה - כולם נהנים חוץ מהזוג המאושר.

אז הוחלט (זאת אומרת שאני החלטתי) לפחות לשנה אחת לעשות את זה אחרת. בלי מסיבה גדולה, בלי מלא חברים אלא רק יום שיהיה נעים וכיפי. למזלנו ולמזלה של נעמה יום ההולדת היה ביום שישי. התחלנו אותו בים עם חבר אחד טוב ומשפחתו, המשכנו להורים שלי לשם באו אחי ומשפחותיהם (לא המון רב בינתיים) פלוס חבר אחד טוב. שעה חמש, עוגה, קפה קר ושלל ברכות והזכרויות באיך היא היתה כשהייתה קטנה. ברגוע.

נעמה היתה מאושרת עד הגג. סופסוף לא הייתי עסוקה בהכנות מטורפות ויכולתי להנות ממנה. אפילו את עוגת יום ההולדת לא אני הכנתי. היא ישבה עלי כל הזמן (והיא כבר בת 11!) ואפילו נאמתי נאום קטן ומוצלח על איך לפני 11 שנה היא הפכה את כולנו למשהו אחר (הורים, סבים, דודים). התנצלתי בשם כולנו על כל הטעויות והודיתי לה על אורח הרוח ועל הסלחנות שלה ועל כך שלימדה ואתנו כל כך טוב.

היום מצאתי כאן את הרעיון המקסים הזה לכיבוד -

ועוד רעיון אחד - מכינים ג'לי ושמים להתקרר בתוך תבניות של קרח בצורות (לבבות, עיגולים וכו'). הכי כיף להגיש!

חצי עיגול נראה כמו עיניים (מגעיל אבל מצחיק).