יום שלישי, 23 במרץ 2010

Lorota

היינו היום בחנות מגניבה בVila Madalena. קוראים לה Santa Paviencia ולצערי אין לה אתר.
בכל מקרה, קנינו בה את המגנטים האלה -



כשהגענו הביתה, נכנסתי לאתר של החברה - http://lorota.com.br/blog/ וגיליתי שהם עושים עוד כמה דברים מדליקים -











הצילו הצילו

לא, לא, לא קרה כלום. לא צריך להבהל וגם לא לקרוא למשטרה.
"הצילו, הצילו" הוא שם של חברה. חברה שהמצאתי לפני איזה זמן, ומכיוון שלא
הוצאתי אותה אל הפועל, וכנראה שלא אעשה זאת בקרוב החלטתי לכתוב עליה כאן
אולי מישהו יקרא ויחליט לעשות את זה. הלוואי.
הרעיון עלה בפעם הראשונה כשהייתי בסיומו של מפגש חינוך ביתי עם שלוש בנות
(אחת במנשא), מחצלת וכמה תיקים בנחל צלמון. המכונית היתה במעלה הדרך,
10 דקות למבוגר, ככה וככה זמן יותר לאמא עמוסה ועייפה ביותר.
ואז עלה הרעיון - אם רק הייתי יכולה להתקשר למישהו שיבוא, ויקח - את התיקים
והמחצלת ובעיקר את הבנות. רק עד למכונית. הייתי מוכנה לשלם בשביל זה הון.
אח"כ כמובן הצורך עלה עוד פעמים רבות.
למשל כשנתקעתי בלי חלב, עם ילדה אחת ישנה ואחת צורחת לקורנפלקס,
או - לעשות את הדרך מחוף הים עד הבית (כולל מקלחות)
או - להכין לי ארוחת צהריים בקופסאות פלסטיק קטנות. עדיף קינואה ואורגני כדי לעשות רושם
או - לבוא לשמור עליהן כשאני ממש, אבל ממש חייבת ללכת לישון צהרים
ועוד ועוד. אם אתם הורים בטח יעלו לכם עוד מיליוני הזדמנויות שהייתם מתים
(או מוכנים לשלם כל מחיר) כדי שיהיה שם עוד מבוגר.

יש אנשים שיש להם עוזרת/אופר/סבתא שגרה צמוד, אבל אני צריכה עוד מבוגר
לא כל הזמן אלא רק במקרי החירום האלה. ואני בטח לא היחידה.
אז הרעיון הוא כזה - חברה של שניים שלושה עובדים שאפשר להתקשר אליהם במקרי חירום
שכאלה והם יבואו לאמהות (או האבות) הנואשים לעזרה של לפעמים רק כמה דקות שיכולה
להציל לנו את היום.

בבקשה שמישהו יעשה את זה. הצילו.

סרט בטלויזיה

היום, יום שלישי- 23.03.10, בשעה 21:50 בערוץ 23, הטלוויזיה החינוכית

שידור בכורה של הסרט "אמא, איפה היית?"
הסרט חודר ללב ליבו של הנושא המזעזע, גילוי עריות במשפחה, היישר אל הנקודה המטרידה ביותר והלא מדוברת
מה גורם לאמהות לשתוק אל מול גילו עריות במשפחתן?
בימוי: עירית שרביט, גל גבאי
שידור חוזר ביום רביעי בחצות-
ולמי שאין טלוויזה, הסרט יעלה בימים הקרובים באתר של החינוכית, כפרק הסוגר של הסדרה ואקום

יום שני, 22 במרץ 2010

Dzi Croquettes

חזרתי עכשיו משני סרטים בפסטיבל סרטי מוסיקה תעודיים. למרות הפורטוגזית ללא תרגום נהניתי מאד.
הסרט היותר מוצלח מבין שניהם היה על Dzi Croquettes - תאטרון ברזילאי משנות השבעים של גברים שמעזים לעשות הכל. לצערי לא הבנתי את כל הדיבורים, אבל הקטעים של התאטרון היו שווים את הסבלנות. תעוזה, כשרון, צבע וגאווה, וכל זה בתקופה של דיקטטורה קשוחה בברזיל.
הבמאית היא בתו של מי שהיה במשך תקופה מעצב התפאורה של התאטרון, ובסרט יש קטעים שלה כילדה, מחופשת בתוך כל העולם הזוהר הזה.



בקטע קצר שהיה באנגלית אומר אחד מהם לקהל - אם באתם להופעה של גברים, זה לא המקום הנכון, כי אנחנו לא גברים. אנחנו גם לא נשים. אנחנו חיברנו ביניהם. אנחנו פשוט בני אדם (people), בדיוק כמוכם (גם אתם בני אדם, נכון?)

אפשר לקרוא על הסרט כאן http://www.dzicroquettes.com/ ואני מקווה שהוא יגיע לארץ כי אני מחכה לראות אותו עם תרגום. שימו לב באתר שהשורה השניה היא באנגלית.
הטריילר של הסרט -


בזמן הסרט, למרות שישבתי לבד ולא הבנתי אף מילה הרגשתי שייכת והייתי גאה מכמה שהומוסקסואלים יכולים להיות אמיצים.

Banan Moon

מירב שחם היא מאיירת, מעצבת גרפית ואנימטורית.

קליפ שעשתה לפאניק אנסמבל -


עטיפת הדיסק של פאניק אנסמבל -

יום חדש מתחיל של יהוא ירון


אפשר ורצוי לראות עוד עבודות שלה באתר שלה - http://bananamoon.co.il/

יום העצמאות

לשלל החגים שאנחנו מדלגים עליהם בגלל/בזכות שהותנו בגולה מצטרף גם יום העצמאות. אני חושבת שמסיבת יום העצמאות הכי מוצלחת שהייתי בה (לפחות מאז ילדותי) היה לפני שנתיים. כל המשפחה שלי נסעה לכפר סבא ואני נשארתי לבדי בתל אביב לחגוג בעירוניות. בחצות, לפי מיטב זכרוני, התחיל בלבונטין 7 ערב משובח שבו עלו אחד אחרי השני אומנים וביצעו שיר אחד מקורי ושיר אחד קאבר.
ככה שמעתי לראשונה את יהוא ירון - כאן בהופעה בצוזאמן






הייתי יכולה לשים כאן את כל ההופעה אבל כדאי לכם ללכת בעצמכם.

הזמר השני שראיתי שם בפעם הראשונה הוא בני בשן. אני לא זוכרת איזה שיר שלו הוא עשה, אבל הקאבר היה חבלי משיח של הגששים. ביחד עם עוזי פיינרמן (רמירז) ואיתמר רוטשילד. אם אני זוכרת את זה עד עכשיו, זה אומר משהו..
כאן בתרגום שלו לשיר של ג'וני קאש



ובהופעה הזאת, בפעם הראשונה שמעתי וראיתי את אסף אבידן עם חלק מהמוג'וז. הוא עשה את פינקס הקטן, שיר שאני לא מחבבת בשל אכזריותו, אבל הביצוע של אבידן היה יוצא דופן.
כאן בפסטיבל http://www.haldern-pop.de/



עונג סשנז

כמו שאתם רואים, אני מתגעגעת. ועם כל הכבוד למוסיקה הברזילאית, אני מעדיפה את זה בעברית.

אם במקרה במקרה לא שמעתם לעצתי ואתם לא גולשים בצורה עקבית בבלוג המצוין עונג שבת,
כדאי לכם להכנס ולראות את הסשן שעשו האחים רמירז בהפקת העונג. הצילום המשובח הוא של עומר סנש.
http://vimeo.com/10305511
ועוד שוב בעונג שבת - http://haoneg.com/