מיחזור

באחד מהשווקים שהיינו, שתי נשים עמדו בדוכן והראו רעיון שמיד אימצנו -
לוקחים קופסאת קרטון מכל סוג, מפרקים אותה ומרכיבים מחדש עם הפנים החוצה.
מה שיוצא הוא קופסאת קרטון חדשה בצבע חום.
נשמע מבולבל? יותר טוב לראות

ועוד תמונה אחת אחרונה - הכלבלב של ליאור. שלמרות שלא נעשה מהקופסא הזאת, ההתחלה שלו היתה דומה

ממתק קוקוס

קניתי ספר מגניב
שוקולד - צעד אחרי צעד
אני  מקווה שזה קרדיט מספיק בשביל שזה יהיה בסדר שאני אתן לכם כאן מתכון אחד -
מתורגם כמובן

Barras de Coco - ממתק קוקוס
170ג' חלב ממותק (1/2 כוס)
125 ג' קוקוס (אני שמתי שקית של 100 ג' ויצא בסדר)
200 ג' שוקולד (במתכון שוקולד חלב, אבל אני השתמשתי במריר. הברזילאים אוכלים מתוק מתוק)
50 מ"ל שמן קנולה (1/4 כוס)

זה פשוט - מערבבים את החלב הממותק עם הקוקוס ושמים בפריזר לשעתיים.
מוציאים ומעצבים למעין קוביות. תיכף אני אשים תמונה אז תבינו. מניחים על ניר אפיה
בעיקרון אפשר גם כדורים. לטעם זה לא משנה.

מחממים ביחד שוקולד + שמן. אפשר במיקרו או בסיר מעל סיר אחר עם מים.

טובלים כל קוביה/כדור קוקוס בשוקולד. אפשר להעזר בקיסם או בשיפוד או בכלי הזה שיש לו חודים שמשתמשים בו לגריל.
שמים על ניר אפיה ולמקרר. אחרי חצי שעה אפשר לאכול. אפשר גם להתאפק ולשמור לאח"כ (במקרר).
בתאבון.

אה, והנה התמונה. כמו שאתם יכולים לראות, אנחנו לא התאפקנו

http://www.girlsnotchicks.com/index.html

מחלקה ראשונה

מכונית פרטית במקום תחבורה ציבורית
מונית במקום מטרו
בית פרטי במקום דירה בבית משותף
מלון במקום אכסניה
האם זה רק נדמה לי או שכסף קונה בידוד?
חגי חבר שלי אמר לי פעם שהכי טוב זה קו 5, כי שם יושבים הכי קרוב לאנשים.

מה יש מאחורי הוילון במחלקת העסקים?
אנחנו יושבים מעורבבים עם כולם ותוהים האם השמפניה קרירה,
ואם הם לא שומעים את התינוקת שצורחת ממש לפני המעבר.
ובשביל מה הם צריכים כל כך הרבה מקום לרגליים?
לא היה עדיף להוריד את הוילון ולחלק את המקום הזה בין כולנו?
לא עדיף היה לוותר על השמפניה ולחלק לכ-ו-ל-ם ערק?

ליאור מצלמת

גלובליזציה - משהו טוב

אחרי 6 שעות באוטובוס מסאו פאולו לפארטי, פלוס חצי שעה עם המזוודה והתיקים מתחנת האוטובוס עד האכסניה (באתר שלהם היה כתוב 10 דקות. זה לא כלל את איילה כנראה), הגענו לאכסניה עייפים אך רצוצים.
ברקע התנגנה Sia יקירתנו.
מייד הרגשנו בבית ויכלנו לחבק את הבחורה בקבלה מרוב התרגשות.
http://www.siamusic.net/media

הרבה מהצרות בהסטוריה האנושית התאפשרו בגלל זרות. אנשים יכלו להתיחס לאנשים אחרים בחוסר אנושיות בגלל שהם היו שונים מהם כל כך. בעולם של היום, כשכל הילדים בכל הארצות גדלים על דורה, אולי  זה כבר לא יקרה.

במוזיאון אפרו-ברזיל בסאו פאולו ראינו שאריות של ספינת עבדים ואזיקים תלוים על הקירות. http://www.museuafrobrasil.com.br/animacao.htm

סרוגים

תראו את זה

כן, כן, אתם לא טועים. זה מה שזה נראה. אוטובוס סרוג
קבוצה שקוראת לעצמה knitta please ושסורגת כמעט על כל דבר ברחוב.
אומנות רחוב מסוג אחר - מסוג סרוג.
שווה שווה להכנס לאתר שלהם, בשביל עוד הרבה תמונות מלבבות כאלה (ובאיכות הרבה יותר טובה).

http://www.magdasayeg.com/knitta_please_gallery.html

לי לפחות זה גורם להזכר באהבה על כל התחלות הצעיפים (אף פעם לא ניסיתי לכוון ליותר מזה). הראשון הפך להיות שטיח לבובות. בסוף דווקא הצלחתי לגמור לסרוג צעיף שלם, אבל עבדתי עליו כל כך הרבה שהצבעים כבר נמאסו עלי ודחפתי אותו לארון למנוחת עולמים.