יום ראשון, 18 בדצמבר 2011

אצלי הכל בסדר

להיות בסדר

ללכת לבית ספר ולשבת כל היום ולהקשיב (אחרת אתה היפראקטיבי)
בצבא למלא אחר פקודות, לשים את עצמך בצד בשביל המערכת (אחרת את לא משתלבת. "בעייתיית")
ללכת למלחמה ולחזור אחר לתפקד כאילו לא קרה כלום (אחרת אתה הלום קרב)
להתחתן (אם לא אז בטוח שמשהו לא בסדר איתך)
ללדת ילדים (כי חייבים, פשוט חייבים. בעיקר שאחרת אולי תתחרטי בגיל מאוחר, ואז מה?)
לעבוד
לקנות בית
לדאוג שהוא יהיה מסודר כל הזמן (אחרת את "מבולגנת" - לקח לי שנים לקלוט שההבדל בין אנשים מסודרים ואנשים מבולגנים זה שאנשים מסודרים משקיעים הרבה זמן מהחיים שלהם בשביל "לסדר")
זה להצליח להיות מבוגר מתפקד - לקום בזמן, להכין את הילדים לבית ספר, לעשות סנדוויצ'ים, לקחת אותם לבית ספר, ללכת לעבודה, לחזור הביתה, ארוחות בוקר, צהריים, ערב. כלים, רצפה, כביסה. לכבס, לתלות, לקפל, לשים בארון (לגהץ?). בשבתות ללכת לטייל, להיות נחמד לחברים, לא לבזבז זמן. פעם בשנה חופשה משפחתית ושהכל גם יזרום.
לא לצעוק על הילדים (כי אחרת את עושה להם טראומה לכל החיים)
להיות תמיד בסדר.

ואם נמאס לך, אם את אומרת לעצמך (בקול או שבתת מודע) ש- מה? אלו החיים? בשביל זה מגיל אפס "השקיעו" בי כדי שאני אצליח כשאהיה מבוגרת? זאת ההצלחה?
אם נמאס לך, ואתה לא מוכן יותר לקום מהמיטה בבוקר בשביל כל זה אז את דכאוני
ואם נמאס לך ואת מכינה לארוחת צהריים סנדוויץ' כי את באמצע ספר מותח או שסתם אין לך כוח - אז הילדים שלך מסכנים..

וכל אחד חי בבית שלו הפרטי, ולא רואה שגם השכן שלו לא מצליח להסתדר. ומבחוץ זה נראה אצל כולם כל כך נפלא ועובד ומתקתק ויש להם גינה פורחת, ויש להם ילדים שלבושים היטב, ואין להם כלים מלוכלכים בכיור, והם מחייכים ומתפקדים כל כך.


הילדה שלי כשאני אומרת לה - יש בחולצה הזאת מלא כתמים, היא אומרת לי - "זה בסדר" ויוצאת מהבית עליזה וזורחת. כנראה שזה מה שכולנו צריכים לעשות.

יום רביעי, 14 בדצמבר 2011

ביטוח ורוד

התקשרה אלי עכשיו מישהי והציגה את עצמה מאיזה שהיא חברת ביטוח שמיועדת לקהילה הגאה. אמרתי לה - איך את יודעת שאני לסבית? היא ענתה שמילאתי פעם שאלון שלהם. אמרתי לה - מה פתאום? לא מילאתי כזה. היא ישר התבלבלה והיתה נבוכה ואמרה לי סליחה וניתקה.

אז אולי כן מילאתי שאלון כזה, כי בכל זאת היה להם את המספר שלי ובכל זאת אני לסבית (נראה לי גם שאולי מה שבלבל אותה זה אמרתי "לסבית" ולא איזה מילה נקייה כמו - גאה, מהקהילה וכו'), ומי בכלל זוכר מה הוא מילא איפה בכל העולם הזה של השאלונים, ואולי היתה איזה הגרלה באיזה מצעד וברגע של חולשה מילאתי.
ישר הרגשתי לא נעים שגרמתי לה להיות מובכת, לא נעים שאולי שיקרתי

זה מטורף. הם (הם זה אומר כל החברות המסחריות באשר הם) לא חושבים פעמיים לפני שהם פולשים למרחב הפרטי שלי ומשתמשים בפרטים שלי שאין לדעת מאיפה השיגו, כי גם אם מילאתי שאלון בטוח שלא חשבתי שהוא ישמש אותם אחר כך למטרות פירסום. פולשים בשיחות טלפון אבל גם במיילים, בפרסומות ענק בכבישים ובתחנות אוטובוס, פרסומות מטרידות ברדיו.
אבל לי לא נעים שהבכתי בחורה, שלא אשמה שזאת העבודה שלה, שלא חשבה אולי על מה היא עושה?

ועוד שאלה שעלתה לי - האם זה לגיטימי להשתמש כביכול בדיכוי כדי להלחם בקפיטליזם?
הרי גם אם היו מתקשרים אלי סתם מחברת ביטוח הייתי יכולה לכעוס שהתקשרו, ואני לא באמת בארון באיזה שהיא צורה, האם זה לגיטימי לגרום לה להרגיש נבוכה או להבהל מזה שאולי אני בארון?
אני שמחה שעניתי לה כי הקפיטליזם בעיני הוא האויב העליון יותר מכל דבר, וחוץ מזה זה באמת חוצפה להתקשר אלי, למרות שאנחנו כבר כל כך רגילים לחוצפה הזאת בדרך כלל אנחנו עונים בנימוס - אני לא מעוניינת ובזה סוגרת את הסיפור.

אז בחורה חביבה, אם במקרה את קוראת את הפוסט שלי, סליחה אם הבכתי אותך, אבל אולי זה יגרום לך לחשוב ואם זאת באמת חברת ביטוח ורודה, אני מקווה שאולי היא קצת יותר הומנית גם ושתהיה לך האפשרות להעביר את המסר הלאה לבוסים שלך.

יום טוב לכולם
רותי


יום שני, 12 בדצמבר 2011

התאהבות

בדרך כלל מתייחסים להתאהבות בתור משהו דו צדדי. מישהו אחד מתאהב במישהו אחר. אני חושבת שהתאהבות זה לשים לב לקשר שקיים, או שיכול להיות קיים (לפוטנציאל לקשר) בין שני אנשים. לפעמים שניהם מרגישים את זה, לפעמים רק אחד, או אחת.
זה אומר שאם את מתאהבת במישהי או במישהו, את צריכה לסמוך על עצמך שאת יודעת שיש שם משהו. גם אם הצד השני עוד לא רואה את זה, או שנדמה לך שהוא לא רואה את זה. (בטח שאת לא צריכה לחכות שהוא יפעל). את צריכה לדעת ולהתנהג שמה שאת מרגישה הוא אמיתי ושהוא הדדי. שזה קשר בין שני אנשים ולא רגש חד צדדי.

זה נכון לכל סוגי ההתחברויות. לא רק התאהבות. גם אם נראה לכם שהייתם יכולים להיות חברים של מישהו, שהוא מוצא חן בעיניכם, תסמכו על זה שזה הדדי, ושיש שם פוטנציאל למשהו.
בדרך כלל, משום מה, אנחנו מניחים את ההפוך. שמי שמוצא חן בעינינו הוא טוב מידי בשביל שאנחנו נמצא חן בעיניו, ובכלל אנחנו כל כך מפחדים מההשפלה שבסירוב שאנחנו מעדיפים לא ליזום שום דבר.

סתם חבל.