קצת באיחור, כי הפסיבל נגמר ברגעים אלו ממש, אבל עדיף מאוחר (כך אומרים) ותמיד יש את שנה הבאה...
וכמו שכתוב בסיכה שקניתי - בת ים מזל שזה קיים.
ורק פור זה רקורד - אני משוחדת. אבא שלי גדל בבת ים, ובשבילי תמיד בת ים תהיה הבית של סבתא שלי ולכן גם שלי.
אולי בגלל שזה כבר נגמר, אולי בגלל סיבות אחרות כבר אי אפשר להכנס לאתר של פסטיבל תאטרון הרחוב, אבל אפשר ואף רצוי להכנס לאתר של הביאנלה לאדריכלות. http://www.biennale-batyam.org/
לדעתי גם רוב הדברים נשארים קיימים כך שאפשר לבוא לראות.
מה שמדהים בבינאלה ובפסטיבל הוא שהם חפים מקפיטליזם. כמי שמגיעה מתל אביב שבה מרוץ תל אביב הוא בעצם מרוץ נייק, ושבה הארוע המרכזי בחג הוא פסטיבל דיסקונט אני מתרגשת בכל פעם מבת ים. בלי מפרסמים בענק, בלי דוכנים שמנסים לשתות לך את הכסף (חוץ מעגלות מהממות של אגף תיירות בת ים - כן, יש כזה, של מוצרי תיירות שעוצבו על ידי סטונדטים לעיצוב שנמכרו במחירי עלות).
ומה שזה מוציא מאנשים - מדברים יותר, מחייכים יותר, צוחקים. נהנים.
איילה אמרה שזה כמו ביום כיפור...
רק תוציאו את הקפיטליזם מהחיים שלנו ותראו מה תקבלו. ועוד בלבה של העיר ולא בכפר בקצה העולם.
אמן
וכמו שכתוב בסיכה שקניתי - בת ים מזל שזה קיים.
ורק פור זה רקורד - אני משוחדת. אבא שלי גדל בבת ים, ובשבילי תמיד בת ים תהיה הבית של סבתא שלי ולכן גם שלי.
לדעתי גם רוב הדברים נשארים קיימים כך שאפשר לבוא לראות.
מה שמדהים בבינאלה ובפסטיבל הוא שהם חפים מקפיטליזם. כמי שמגיעה מתל אביב שבה מרוץ תל אביב הוא בעצם מרוץ נייק, ושבה הארוע המרכזי בחג הוא פסטיבל דיסקונט אני מתרגשת בכל פעם מבת ים. בלי מפרסמים בענק, בלי דוכנים שמנסים לשתות לך את הכסף (חוץ מעגלות מהממות של אגף תיירות בת ים - כן, יש כזה, של מוצרי תיירות שעוצבו על ידי סטונדטים לעיצוב שנמכרו במחירי עלות).
ומה שזה מוציא מאנשים - מדברים יותר, מחייכים יותר, צוחקים. נהנים.
איילה אמרה שזה כמו ביום כיפור...
רק תוציאו את הקפיטליזם מהחיים שלנו ותראו מה תקבלו. ועוד בלבה של העיר ולא בכפר בקצה העולם.
אמן
