ביום שישי התחילה עונת ימי ההולדת. נעמה ראשונה, אחריה אני (שבוע אחרי) ואז לפי התור כולם. איילה מסכמת בתחילת נובמבר. לפני שנה עשיתי חישוב כמה ימי הולדת נשארו לי להפיק עד שהן יהיו בנות 18. לא זוכרת את המספר, אבל זה יצא הרבה. אני לא חגגתי לפחות מאז שנעמה נולדה, כי כשמגיע התאריך שלי אני כבר לא רוצה לחגוג כלום. אז השנה הכרזתי על שנת שבתון. ובכלל בשנה שעברה כל ימי ההולדת שהיו מושקעים ומגניבים לא הניבו אושר גדול אצל החוגגות עצמן. משהו כמו חתונה - כולם נהנים חוץ מהזוג המאושר.
אז הוחלט (זאת אומרת שאני החלטתי) לפחות לשנה אחת לעשות את זה אחרת. בלי מסיבה גדולה, בלי מלא חברים אלא רק יום שיהיה נעים וכיפי. למזלנו ולמזלה של נעמה יום ההולדת היה ביום שישי. התחלנו אותו בים עם חבר אחד טוב ומשפחתו, המשכנו להורים שלי לשם באו אחי ומשפחותיהם (לא המון רב בינתיים) פלוס חבר אחד טוב. שעה חמש, עוגה, קפה קר ושלל ברכות והזכרויות באיך היא היתה כשהייתה קטנה. ברגוע.
נעמה היתה מאושרת עד הגג. סופסוף לא הייתי עסוקה בהכנות מטורפות ויכולתי להנות ממנה. אפילו את עוגת יום ההולדת לא אני הכנתי. היא ישבה עלי כל הזמן (והיא כבר בת 11!) ואפילו נאמתי נאום קטן ומוצלח על איך לפני 11 שנה היא הפכה את כולנו למשהו אחר (הורים, סבים, דודים). התנצלתי בשם כולנו על כל הטעויות והודיתי לה על אורח הרוח ועל הסלחנות שלה ועל כך שלימדה ואתנו כל כך טוב.
היום מצאתי
כאן את הרעיון המקסים הזה לכיבוד -
ועוד רעיון אחד - מכינים ג'לי ושמים להתקרר בתוך תבניות של קרח בצורות (לבבות, עיגולים וכו'). הכי כיף להגיש!
חצי עיגול נראה כמו עיניים (מגעיל אבל מצחיק).
