נדמה שכל העולם נגדנו. בכל פינה פיתויים ואנחנו כמו שומרי ראש מציבים את עצמנו בתווך להגן על הנשמות הטהורות.
נכנסים למכולת או לסופר ובכל פינה הממתקים מפתים בשקיות מרשרשות. המתוקים, המלוחים, צבעי המאכל, החומרים המשמרים. כל מה שאני לא רוצה שתאכל מזמין כל כך. למה לא אורזים את הירקות באריזה צבעונית נושאת פרסים?
ובטלוויזיה, דוגמניות רזות עד שקיפות מגישות מסרים שאני לא רוצה אצלי בבית. גם הם כמו ממתקים באריזה נוצצת ומרצדת שאי אפשר לעמוד בפניה. הערצת המראה, הכסף והשטחיות. אפילו הסרטים המצוירים רווים באלימות. שלא לדבר על הפרסומות.
ואם עושים את הטעות ונכנסים לקניון, השפע קופץ עלינו ומטמטם אותם ואותנו. סיכות קטנות נוצצות, נעליים צהובות, בגדים חדשים. ואין לזה סוף. הסגידה לחומר.
וניסינו להיות שומר ראש טוב. 'לשים גבולות' כמו שהפסיכולוגים קוראים לזה. ולהגביל – שוקולד אחד ביום. לא אוכלים ממתקים לפני הארוחה.כוס אחת של קולה. רק פעם אחת לראות את הקלטת. רק בין השעות האלה והאלה. לא לפני השינה כי את לא מצליחה להירדם.
ונדמה שההורות מסתכמת בשיטור.
אבל אני מקווה שכוחות החיוב והצמיחה קיימים וחזקים מספיק כדי שנעמה תגדל ותתפתח למרות כל זה.
אולי זאת לא הסביבה המושלמת לילד, אבל זאת הסביבה שלנו עם הטלוויזיה והמתוקים והקניות ואפשר לצמצם את השפעתם המזיקה אבל הם קיימים שם בכל מקרה, ובעצם בכך שאני משקיעה כל כך הרבה אנרגיה במניעתם או הגבלתם, אני אולי מגדילה את מקומם בחיי.
כשהפסקנו לשים לב כמה קוביות שוקולד נעמה אוכלת, היא הפסיקה עם רדיפת המתוק מתוק הזה ופחות מלחמה אחת ירדה מיחסינו.
נכנסים למכולת או לסופר ובכל פינה הממתקים מפתים בשקיות מרשרשות. המתוקים, המלוחים, צבעי המאכל, החומרים המשמרים. כל מה שאני לא רוצה שתאכל מזמין כל כך. למה לא אורזים את הירקות באריזה צבעונית נושאת פרסים?
ובטלוויזיה, דוגמניות רזות עד שקיפות מגישות מסרים שאני לא רוצה אצלי בבית. גם הם כמו ממתקים באריזה נוצצת ומרצדת שאי אפשר לעמוד בפניה. הערצת המראה, הכסף והשטחיות. אפילו הסרטים המצוירים רווים באלימות. שלא לדבר על הפרסומות.
ואם עושים את הטעות ונכנסים לקניון, השפע קופץ עלינו ומטמטם אותם ואותנו. סיכות קטנות נוצצות, נעליים צהובות, בגדים חדשים. ואין לזה סוף. הסגידה לחומר.
וניסינו להיות שומר ראש טוב. 'לשים גבולות' כמו שהפסיכולוגים קוראים לזה. ולהגביל – שוקולד אחד ביום. לא אוכלים ממתקים לפני הארוחה.כוס אחת של קולה. רק פעם אחת לראות את הקלטת. רק בין השעות האלה והאלה. לא לפני השינה כי את לא מצליחה להירדם.
ונדמה שההורות מסתכמת בשיטור.
אבל אני מקווה שכוחות החיוב והצמיחה קיימים וחזקים מספיק כדי שנעמה תגדל ותתפתח למרות כל זה.
אולי זאת לא הסביבה המושלמת לילד, אבל זאת הסביבה שלנו עם הטלוויזיה והמתוקים והקניות ואפשר לצמצם את השפעתם המזיקה אבל הם קיימים שם בכל מקרה, ובעצם בכך שאני משקיעה כל כך הרבה אנרגיה במניעתם או הגבלתם, אני אולי מגדילה את מקומם בחיי.
כשהפסקנו לשים לב כמה קוביות שוקולד נעמה אוכלת, היא הפסיקה עם רדיפת המתוק מתוק הזה ופחות מלחמה אחת ירדה מיחסינו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה