שמתי לב שאם הכל טוב, אבל ממש ממש טוב, ואני ממש מאושרת - בבת אחת עולה לי חרדה גדולה.
וזאת לא חרדה שהאושר יגמר, אלא שדברים רעים, אבל ממש רעים, עומדים לקרות.
בשביל זה אני מקלקלת קצת את האושר. שלא יגזים. שלא יביא את האסון.
אז חשבתי שאולי זה מה שקורה עם מדינת ישראל.
אם הכל היה טוב, אבל ממש טוב, אם היינו מאושרים - אסון נוראי היה קורה. משהו בסדר גודל של חורבן העולם
אז אנחנו שומרים על המצב טוב/רע במידה (תלוי מאיזה צד מסתכלים) - פיגוע פה ושם, מלחמה פעם בשנתיים, כיבוש
בעצם כל זה הוא כדי לשמור עלינו
מאסון גדול באמת
עכשיו השאלה היא האם זה שמישהי אחת שמה לב לדפוס הדפוק הזה, זה מספיק כדי שהוא יפסק???
וזאת לא חרדה שהאושר יגמר, אלא שדברים רעים, אבל ממש רעים, עומדים לקרות.
בשביל זה אני מקלקלת קצת את האושר. שלא יגזים. שלא יביא את האסון.
אז חשבתי שאולי זה מה שקורה עם מדינת ישראל.
אם הכל היה טוב, אבל ממש טוב, אם היינו מאושרים - אסון נוראי היה קורה. משהו בסדר גודל של חורבן העולם
אז אנחנו שומרים על המצב טוב/רע במידה (תלוי מאיזה צד מסתכלים) - פיגוע פה ושם, מלחמה פעם בשנתיים, כיבוש
בעצם כל זה הוא כדי לשמור עלינו
מאסון גדול באמת
עכשיו השאלה היא האם זה שמישהי אחת שמה לב לדפוס הדפוק הזה, זה מספיק כדי שהוא יפסק???
