מה אנשים צריכים? אנשים סביבם, קירבה, שייכות.
בדרך באוטו הבוקר חשבתי על זה שהקבוצות שמופעלת עליהן גזענות, התנשאות, זלזול ואפילו שנאה הן הקבוצות שיש להן מזה (בד"כ) יותר.
אולי הגזענות מקורה בקנאה? בהרגשה הזאת של - יש לו משהו שאני רוצה ואני לא יכול שיהיה לי את זה (או לפחות ככה אני חושב) אז מה שנשאר לי לעשות זה לשנוא אותו, ואם אפשר אז גם לפגוע בו.
לבנים ושחורים, בעלי הון ומעמד פועלים, אשכנזים מזרחים. בין יהודים וערבים גם יש את הקנאה על הקשר לארץ (אני זוכרת את עצמי נדהמת מזה מלפגוש אנשים שגרים באותו מקום בדיוק שהסבים של הסבים של הסבים שלהם גרו. אני יודעת ללכת דור אחד אחורה וגם זה בקושי).
אולי זאת דרך חשיבה נאיבית, שמאמינה בטוב ליבם של אנשים ולא ברוע בסיסי, אבל גם אם זה לא ההסבר היחיד בטח יש בו משהו.
אף פעם לא הצלחתי להבין את תחושות העליונות של לבנים על שחורים. בתור מי שגדלה להעריץ מוסיקה שחורה, קודם מארה"ב ואחר כך גם מאפריקה, פשוט לא הצלחתי להבין את זה. גם הקצב, גם הצבע, גם הצבעים של הבדים.
אולי המקור הוא לא תחושות עליונות אלא הפוך? בחיים אני לא אהיה כל כך מגניב, אז לפחות שאני אהיה החזק, החכם (כביכול), השולט? נכון שזה נשמע כמו מחשבה של ילדה בכיתה ב', אבל זה לא שאנשים מבוגרים חושבים יותר רציונלי מילדים. הם רק יודעים להסתיר את זה יותר טוב.
בעולם האשכנזי אתה אשם עד שלא הוכחת אחרת. בעולם המזרחי שאני גרה בו עכשיו אין לאף אחד שום דבר נגדך, אלא אם עשית משהו כדי לפגוע בהם. אני גרה בשכונה הכי טובה לפחות בעיר, שנחשבת הכי פחות. יש לנו את השוק הכי שמח, האוכל הכי טעים ברחוב, ובעיקר השכונה מקבלת לתוכה את כולם. אתה לא צריך להיות מישהו או להיות משהו כדי להרגיש פה שייך. וכשיש כאן הפגנות איומות אני מזכירה לעצמי שאולי בשכונה שלי מדברים לפעמים לא יפה (ולפעמים גם נורא לא יפה) אבל מתנהגים מקסים.
בדרך באוטו הבוקר חשבתי על זה שהקבוצות שמופעלת עליהן גזענות, התנשאות, זלזול ואפילו שנאה הן הקבוצות שיש להן מזה (בד"כ) יותר.
אולי הגזענות מקורה בקנאה? בהרגשה הזאת של - יש לו משהו שאני רוצה ואני לא יכול שיהיה לי את זה (או לפחות ככה אני חושב) אז מה שנשאר לי לעשות זה לשנוא אותו, ואם אפשר אז גם לפגוע בו.
לבנים ושחורים, בעלי הון ומעמד פועלים, אשכנזים מזרחים. בין יהודים וערבים גם יש את הקנאה על הקשר לארץ (אני זוכרת את עצמי נדהמת מזה מלפגוש אנשים שגרים באותו מקום בדיוק שהסבים של הסבים של הסבים שלהם גרו. אני יודעת ללכת דור אחד אחורה וגם זה בקושי).
אולי זאת דרך חשיבה נאיבית, שמאמינה בטוב ליבם של אנשים ולא ברוע בסיסי, אבל גם אם זה לא ההסבר היחיד בטח יש בו משהו.
אף פעם לא הצלחתי להבין את תחושות העליונות של לבנים על שחורים. בתור מי שגדלה להעריץ מוסיקה שחורה, קודם מארה"ב ואחר כך גם מאפריקה, פשוט לא הצלחתי להבין את זה. גם הקצב, גם הצבע, גם הצבעים של הבדים.
אולי המקור הוא לא תחושות עליונות אלא הפוך? בחיים אני לא אהיה כל כך מגניב, אז לפחות שאני אהיה החזק, החכם (כביכול), השולט? נכון שזה נשמע כמו מחשבה של ילדה בכיתה ב', אבל זה לא שאנשים מבוגרים חושבים יותר רציונלי מילדים. הם רק יודעים להסתיר את זה יותר טוב.
בעולם האשכנזי אתה אשם עד שלא הוכחת אחרת. בעולם המזרחי שאני גרה בו עכשיו אין לאף אחד שום דבר נגדך, אלא אם עשית משהו כדי לפגוע בהם. אני גרה בשכונה הכי טובה לפחות בעיר, שנחשבת הכי פחות. יש לנו את השוק הכי שמח, האוכל הכי טעים ברחוב, ובעיקר השכונה מקבלת לתוכה את כולם. אתה לא צריך להיות מישהו או להיות משהו כדי להרגיש פה שייך. וכשיש כאן הפגנות איומות אני מזכירה לעצמי שאולי בשכונה שלי מדברים לפעמים לא יפה (ולפעמים גם נורא לא יפה) אבל מתנהגים מקסים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה