יום שלישי, 8 בינואר 2013

המלצות למראיינים



כבר שנתיים שאני מתמללת ראיונות של אקדמאיים לצרכי מחקר. סטודנטים לתואר שני וגם לדוקטורט שעושים מחקר איכותני מקליטים את הראיון ואז שולחים אלי לתמלול. אחרי ששמעתי המון ראיונות יש לי מספר המלצות למראיינים ואני רוצה לשתף אתכם בהן. אני רק מציינת כאן שאינני אקדמאית ומעולם לא ראיינתי וחקרתי בעצמי.
הראיונות הם חומר הגלם של המחקר שלכם. אתם רוצים שהם יהיו הכי מדויקים ורחבים שאפשר.
דבר ראשון כמה עניינים טכניים:
מכשיר הקלטה – המרכיב הראשון וההכרחי ביותר לראיון טוב. חבל שתשבו שעתיים ותראיינו ראיון מצוין ובסוף תגיעו הביתה ותגלו שלא שומעים כלום. אני ממליצה על MP3 SANSA CLICK של חברת SANDISK. אמנם זה לא מכשיר שנועד רק להקלטה אבל הוא מצוין ועולה בסביבות המאה ₪.  יש מכשירים יותר יקרים שעושים עבודה פחות טובה, אז כדאי לבדוק ולהקשיב בחנות לפני שקונים


זיכרו – מכשירים נהיו חלק אינטגרלי כל כך מחיינו, שאנחנו לפעמים שוכחים שיש להם את הצרכים שלהם – בטריות, בטריות להחלפה, מקום על המכשיר, הטענת המכשיר (המכשיר של סנסה שאני ממליצה עליו הוא ללא בטריות ויש להטעינו מראש). גם באמצע הראיון כדאי לבדוק שלא נגמרו הבטריות והמכשיר עובד.
מיקום המכשיר- מאד חשוב. אל תתביישו ושימו את המכשיר קרוב למרואיין. שימו לב לא לשבת רחוק מידי ממנו, כי גם השאלות וההערות שלכם חשובות בזמן ניתוח הראיון.
אם מראיינים בחוץ צריך לשים לב לרעשים אבל גם לרוח – המכשיר רגיש לרוחות ולהפרעות. אם חייבים לעמוד בחוץ אפשר לשים למרואיין את המכשיר בכיס החולצה. זה חוסם חלק מהרעשים החיצוניים.
אם יושבים בבית קפה אז שבו רחוק  מהמכונה המקציפה, ורצוי לשים לב שלא יושבים מתחת לרמקול.
הפסקות – פעמים רבות הראיון נקטע. שיחות טלפונים, שירותים, מישהו בדלת.. אני ממליצה לא לעצור את ההקלטה ולהתחיל אותה שוב, אלא פשוט לעשות pause. אחר כך יהיה לכם יותר קל לשלוח את הראיון וגם למתמלל לעבוד איתו. חבל סתם להשאיר את המכשיר פתוח, כי התשלום הוא על פי רוב לפי זמן ההקלטה וחבל שתשלמו סתם.
בדיקה – קודם כל בדקו את המכשיר לפני הראיון הראשון. תתאמנו בבית, תנסו מיקומים, תקשיבו לעצמכם. בנוסף, גם אחרי הראיון הראשון אבל אני ממליצה בכל ריאיון, הקשיבו לפחות לכמה דקות לפני שאתם שולחים את הריאיון לתמלול. חבל שתחזרו על אותה טעות שוב ושוב. אם אתם מקבלים ריאיון מתומלל ורואים שהיו שם הרבה פעמים שהמתמלל לא הבין מה המראיין אומר, תקשיבו היטב לריאיון הזה ונסו ללמוד איפה שגיתם. מרחק של המכשיר, רוח ברקע, קולות רקע שלא שמתם לב אליהם.
נסו זאת בעצמכם – תמללו ריאיון אחד בעצמכם. חשוב שתבינו כמה העבודה הזאת לא פשוטה. אני ממליצה לא לנסות לתמלל את כל הראיונות. זה אפשרי אם אתם מדפיסים עיוור, וזה יחסוך לכם כסף אבל חבל על הזמן שלכם. מה שאתם עושים בשבוע אני עושה בכמה שעות.
הקשיבו לראיונות – בזמן קריאת הראיונות (לאחר תמלול) קראו והקשיבו באותו זמן. גם כדי למצוא טעויות, כי יהיה לכם יותר קל להבין מלים שהמתמלל מתקשה להבין אבל גם כי יש הרבה מאד דברים שאי אפשר לתמלל. נימת הקול, גווניו ועוד. אני למשל כותבת כשהמרואיין צוחק, אבל קשה לתאר איזה מין צחוק זה.



הריאיון עצמו
לכאורה לראיין זה פשוט מאד. בסך הכל צריך בעיקר להקשיב, לא?
בין אם הריאיון שלכם הוא ריאיון מבוסס שאלות, ובין אם הוא ריאיון פתוח שנותן למרואיין לדבר בלי הרבה הכוונות, ההקשבה היא החלק החשוב. אבל להקשיב זה לא כל כך פשוט. כשאנחנו מקשיבים למישהו אחר מדבר, במיוחד אם זה בנושא שקרוב לנו (וכחוקרים תמיד נושא המחקר שלנו קרוב לליבנו גם אם אנחנו לא חלק מאוכלוסיית המחקר) תמיד בזמן שמרואיין מדבר קופצים לנו דברים לראש. מחשבות, הערות, רגשות (הרבה רגשות לפעמים). אנחנו מתאפקים שלא להתווכח, שלא להגיד – אבל אצלי זה..
לראיין זה כמו ללכת על קורה בשיווי משקל. אתם צריכים להיות הרבה דברים בבת אחת, ואני חושבת שמראיין טוב הוא בעיקר מראיין מודע. שיודע מתי קשה לו, שמוצא דרכים להתמודד עם הקשיים האלה אבל גם כזה שיודע במה הוא טוב ונשען על היתרונות.
למשל – מראיין שהוא חלק מאוכלוסיית המחקר יכול להשתמש בידע ובניסיון האישי שלו בשביל לדעת מה לשאול וגם איך. הוא יכול לבסס קירבה בקלות גדולה יותר ולייצר אמון אצל המרואיין. אך מצד שני הוא צריך להיזהר. לא להזדהות מידי, וגם לא להשליך מהסיפור שלו על הסיפור של המרואיין וגם לא להכניס את הסיפור שלו לתוך הריאיון בצורה נרחבת מידי.
בתור מראיינים אתם תמיד יכולים למצוא מה דומה ביניכם ובין המרואיין וליצור את המרחב הזה שבו אתם באים "מאותו מקום". גם אם אותו מקום לא קשור לנושא המחקר. זה יעזור לכם להרגיש איתו בנוח, וגם יעזור לו להיפתח.

עוד תחום שבו צריך למצוא איזון הוא בין להיות "מומחה" ללהיות "תם". מצד אחד אתם מגיעים למרואיין בכובע החוקר המשכיל היודע. התפקיד הזה חשוב, גם כדי שהמרואיין יסכים לדבר, גם שיהיה לו חשוב לדבר (לתרום לידע האקדמי). אתם מגיעים לריאיון אחרי שחשבתם ולמדתם הרבה על הנושא וזה חשוב שזה יורגש בריאיון. מרואיינים נפתחים יותר כשהם מרגישים שהמרואיין מבין על מה הם מדברים. אך מצד שני צריך לא לפחד לשאול. לא חשוב כמה קראתם ולמדתם, אתם הגעתם לריאיון כדי לשמוע מה יש למרואיין לספר. את הסיפור שלו לא שמעתם עדיין (גם אם שמעתם סיפורים דומים מאד). אם תניחו שאתם יודעים מה הוא הולך לספר, סביר להניח שתפספסו לפחות חלק מהסיפור שיש לו לספר. שאלות כמו – לא ירדתי לסוף דעתך, או – אתה יכול לחדד לי את הנקודה הזאת, או למשל להגיד מה אתם הבנתם בעניין מסוים כדי להיות בטוחים שהבנתם אותו נכון, כמו שהוא רצה שתבינו – כל אלה יעודדו את המרואיין לספר עוד. בנוסף, אם אתם לא מפחדים להראות טיפשים או לא יודעים, זה יכול לנטרל את הרצון של מרואיינים להשמע חכמים או למצוא חן בעיני החוקר.

דבר אחרון וחשוב מאד – תחבבו את המרואיין שלכם. בראיונות ששמעתי יכולתי לשמוע האם המראיין מחבב את המרואיין שלו. אני שמחה לספר לכם שבדרך כלל זה המצב. אולי בגלל שהחוקר מגיע מנקודה מאד סקרנית לגבי המרואיין – הנושא שאתם חוקרים מעניין אתכם, אתם באמת רוצים לדעת מה יש למרואיין להגיד. וחוץ מזה – חוץ מבמקרים נדירים, אפשר למצוא משהו לחבב בכל אדם. תמצאו בתוככם את המקום הזה כלפי כל מרואיין שלכם ותרוויחו ריאיון באווירה נעימה ופתוחה. זה לטובתכם. חבבו, היו סקרנים ובעיקר היו מכבדים את המרואיינים שלכם באשר הם.

סקרנות גם היא מפתח בעיני לראיון מוצלח. כשאתם באמת סקרנים לגבי המרואיין, ההקשבה שלכם טובה והוא מרגיש את זה. אנשים אוהבים לדבר על עצמם, והקשבה טובה ואמיתית וסקרנות אמיתית לגבי החיים שלהם ולגבי מה שיש להם להגיד היא לא משהו שקיים בחברה שלנו בכמויות גדולות. יש כאן סיטואציה שבה שני הצדדים מרוויחים.

זהו.. מקווה שהועלתי..
ואם יש לכם מה להוסיף, אשמח אם תוסיפו כאן בתגובות. (ואם לא הולך - תשלחו אלי asfanit@gmail.com)

תמלול ראיונות לעבודת דוקטורט ומאסטר ועבודות סמינריוניות - 054-8102529

תוספת למתמללים בעצמם
התוכנה שאני עובדת איתה היא express scribe. אפשר להוריד אותה בחינם.
F4 - עצירה, F7 - ללכת אחורה, F8 ללכת קדימה ו F10 להמשיך.
אני מצאתי שהכי מהר ונוח זה לעבוד עם טבלה שבה שורה אחת מודגשת והשניה לא (כדי להבחין בין המראיין והמרואיין). עוברים בי השורות עם TAB ולפחות לי זה הכי נוח. אחר כך איך בעיה בוורד להוסיף מצד ימין עמודות עם השמות, או להוריד בכלל את הטבלה. אם תרצו את הטבלה או הסברים נוספים אפשר לפנות אלי במייל. בשמחה. בהצלחה!

11 תגובות:

  1. מקסים. מדויק. תודה. (נטע)

    השבמחק
  2. תודה רותי! אמנם אני כבר אחרי שלב הראיונות, אבל אני בהחלט אשתף את הפוסט הזה עם קולגות ותלמידים בהווה ובעתיד. המלצות ראויות, ענייניות, ברורות ובגובה העיניים. אני חותמת על כל טיפ שנתת (מנסיון של טעויות שאני עשיתי).

    המושקעות האישית שלך ניכרה גם במלאכת התמלול, והפוסט הזה עוד יותר מעיד כמה את מעורבת ומחוברת לראיון כמו החוקרת עצמה.
    שוב תודה!
    -אלונה

    השבמחק
  3. רותי את קוסמת תמלול
    את עושה עבודת קודש בעזרה לדוקטורנטיות עמוסות, ועבודת פענוח בקבצי שמע בלתי הגיוניים!
    הטיפים מעולים ומדויקים... חבל שהם לא הגיעו 3 שנים קודם....

    השבמחק
  4. על פי ההגדרות הנהוגות בצרפת אקדמאי הוא חבר האקדמיה הצרפתית ועל פי הגדרה זו את בהחלט לא אקדמאית. הנוהג בארץ הוא שאקדמאי הוא בוגר אוניברסיטה ועל פי הגדרה זו את אקדמאית, על אפך ועל חמתך

    אחד שיודע

    השבמחק
  5. אורנה דונת כתבה לי תגובה במייל, ונתנה לי את הסכמתה לפרסם אותה כאן -
    הייתי מציעה לבדוק אם מכשיר ההקלטה עובד גם תוך כדי הראיון עצמו. קרה לצערי מקרה בו רק כשהגעתי הביתה הבנתי שהבטריות נגמרו באמצע, ולמרות שהיו איתי בטריות ספייר, בגלל שלא בדקתי לא שמתי לב שחצי ראיון לא הוקלט. עכשיו הבדיקה הזו תוך כדי עשויה ליצור מצב לא נעים כי היא עשויה לתת תחושה של אי-קשב למרואיין/ת, ולכן עוד לפני שהפעלתי את מכשיר ההקלטה נהגתי להסביר מראש שמדי פעם אעיף מבט רק כדי לוודא שהוא עובד לאור פדיחת העבר.
    אולי כדאי להוסיף אמירה כלשהי על אתיקה במחקר בכל הנוגע להעברת ראיונות ל'גורם חיצונית' כסוגיה שכדאי להעלותה כבר בתחילת הראיון למול המרואיין/ת. אני אמנם ידעתי שאתמלל אותם לבד כי מבחינתי הלישה הזו של החומרים שוב ושוב באוזניי היא הכרחית, אבל לו היא לא הייתה הכרחית הייתי נתקלת בדילמה אתית מורכבת האם להעביר את החומרים הרגישים הללו לתמלול אם לא קיבלתי אישור על כך מראש. ואם לא מראש, אז לפנות ולברר אחרי.
    בסוף כל ראיון הצעתי למרואיין/ת לקבל לידיהן/ם את התמלול ומי שאמר/ה שהיא מעוניינת, שלחתי לה כדי שתוכל לוודא שאין פרטים מזהים לתחושתה שבמחשבה שנייה הייתה מעדיפה לערפל עוד יותר. גם כאן זה נובע מרגישות התכנים, אבל אולי יש חוקר/ת שגם להן/ם זה יהיה רלוונטי.

    ועוד הערה בנוגע לסנסה -
    אה. ועוד משהו קטנטן בנוגע ל-SANSA של סאנדיסק - כי הוא לא עובד על בטריות: לוודא מראש שיוצאות איתו לדרך כשהוא טעון. אם אני לא טועה במקרה שלו אין אפשרות לטעון בלי מחשב באזור וכל-כך מבאס לגלות שהוא עומד לשבוק חיים בתחילת הראיון.
    נשמע טיפ טרחני אמנם, ובכל זאת כותבת

    השבמחק
  6. ועוד תגובה של עדי -
    קרה לי גם בריאיון אחד שלא טענתי אותו מראש והמכשיר כבה באמצע, או שזה קרה בגלל שלא היה עליו מספיק פנוי בזכרון - בכל מקרה אלה שני דברים שחשוב נורא לבדוק :)

    השבמחק
  7. אגב - אני מקליטה ראיונות באמצעות ה- IPHONE ושומעים נהדר. ניתן להקליט למשך זמן רב ולשמור מידע רב. מציעה לכל אחד לבדוק את האופציה הזו לפני שרוכש מכשיר ייחודי. אם זכרתי לטעון את המכשיר לפני - הסוללות הספיקו למשך כל זמן הראיון, גם בראיונות ארוכים, ותמיד לקחתי את המטען ליתר בטחון ואף ראיינתי כשהמטען מחובר. אחר כך מעבירים ל- DROPBOX.

    ועכשיו שאלה - כמה נהוג לקחת על תמלול?

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה על הטיפ. לי יש ניסיון לא כל כך טוב עם אייפון, שקיבלתי ראיונות שכל 8 דקות הופסקו (מה שמאד מקשה על מלאכת התמלול). אבל נשמע שאפשר גם אחרת.
      אני לוקחת 140 ש"ח לשעה של סאונד

      מחק
    2. רותי שלום
      איך ניתן ליצור איתך קשר לגבי תמלול ראיונות?
      אירה

      מחק
  8. רק רוצה להוסיף שממש חשוב לגבות את הראיונות. שמעתי סיפורי זוועה על א/נשים שהמחשב שלהם נגנב כמה שבועות לפני מועד הגשת התזה! זה נורא כשמדובר בטקסטים שאתם כתבתם, אבל כשמדובר בראיונות שלכם ואין לחומר גיבוי זו קטסטרופה אמיתית! אפשר לגבות באמצעות דיסק חיצוני (הם עולים כמה מאות שקלים) או באמצעות תוכנת גיבוי לאינטרנט כגון Dropbox.

    השבמחק
  9. אייל - אשרינו שזכינו למתמללת מוכשרת כמוך, רותי; מבינה, רגישה, יעילה, וכזו אשר גם תורמת מהגיגיה החשובים לתובנות המחקר.

    אני מסכים לכל המלצותייך ורוצה להתייחס בעיקר לדינמיקה המהותית והחשובה שבין המראיין למרואיין. עבורי, כמי שעומד לסיים את פרק הראיונות בעבודת הד"ר, מלאכת הראיון זו אומנות בפני עצמה ואני מוצא בה קווים משיקים רבים לעבודת הטיפול הנפשי.

    אחת הנקודות העיקריות העולות בנסיבות אלה היא הקושי להישאר ממוקד כל הזמן בדבריו של המרואיין. לעיתים מחשבותינו נודדות בשל זיכרון או מחשבה אסוציאטיביים ופעמים הן מופרעות מתוקף גורם חיצוני ובלתי צפוי. פרויד אמר פעם לגבי הטיפול כי "הדברים החשובים באמת יעלו ויופיעו שוב" אולם לנו במסגרת פגישת הראיון, אין את הפריווילגיה הזו להמתין להם בשנית. לכן, שאילת שאלות חוזרות ונשנות (ורצוי מהיבטים שונים) היא חשובה מאוד לשם העשרת נתוני המחקר.

    לגיטימציה זו להעמקה וחידוד גם במקומות שלעיתים המרואיין מבכר להתעלם מהם, מושגת בדר"כ מתוקף הקשר החיובי שנרקם בין המרואיין למראיין בתחילת המפגש (ואף עוד בשיחת הטלפון או הצ'אט שלפני כן). לכן, חשוב לטעמי להקדיש כרבע שעה ואף יותר ל"שבירת הקרח" בתחילת המפגש עם המרואיין ע"מ לוודא שהוא מרגיש נוח. לספר לו קצת על עצמנו, על המחקר, לגעת בהיבטי האתיקה ולוודא שהוא נינוח כלפינו וכלפי הנושאים שיעלו.

    נקודה נוספת, רצוי מאוד לתת לו לגולל את סיפורו ולדלות ממנו את המענה לשאלותינו, במקום לעבור איתו שאלה שאלה. זה לא רק קשור למתודולוגיה הנרטיבית זה גם מקל על המרואיין להרגיש חופשי בהתבטאויותיו ולהעשיר בכך יותר את נתוני המחקר.

    אבל אני מניח שאת כל אלה רובכם/ן כבר יודעים/ות :)

    בהצלחה לכולנו, ותודה לרותי !

    השבמחק