יום שלישי, 23 במרץ 2010

הצילו הצילו

לא, לא, לא קרה כלום. לא צריך להבהל וגם לא לקרוא למשטרה.
"הצילו, הצילו" הוא שם של חברה. חברה שהמצאתי לפני איזה זמן, ומכיוון שלא
הוצאתי אותה אל הפועל, וכנראה שלא אעשה זאת בקרוב החלטתי לכתוב עליה כאן
אולי מישהו יקרא ויחליט לעשות את זה. הלוואי.
הרעיון עלה בפעם הראשונה כשהייתי בסיומו של מפגש חינוך ביתי עם שלוש בנות
(אחת במנשא), מחצלת וכמה תיקים בנחל צלמון. המכונית היתה במעלה הדרך,
10 דקות למבוגר, ככה וככה זמן יותר לאמא עמוסה ועייפה ביותר.
ואז עלה הרעיון - אם רק הייתי יכולה להתקשר למישהו שיבוא, ויקח - את התיקים
והמחצלת ובעיקר את הבנות. רק עד למכונית. הייתי מוכנה לשלם בשביל זה הון.
אח"כ כמובן הצורך עלה עוד פעמים רבות.
למשל כשנתקעתי בלי חלב, עם ילדה אחת ישנה ואחת צורחת לקורנפלקס,
או - לעשות את הדרך מחוף הים עד הבית (כולל מקלחות)
או - להכין לי ארוחת צהריים בקופסאות פלסטיק קטנות. עדיף קינואה ואורגני כדי לעשות רושם
או - לבוא לשמור עליהן כשאני ממש, אבל ממש חייבת ללכת לישון צהרים
ועוד ועוד. אם אתם הורים בטח יעלו לכם עוד מיליוני הזדמנויות שהייתם מתים
(או מוכנים לשלם כל מחיר) כדי שיהיה שם עוד מבוגר.

יש אנשים שיש להם עוזרת/אופר/סבתא שגרה צמוד, אבל אני צריכה עוד מבוגר
לא כל הזמן אלא רק במקרי החירום האלה. ואני בטח לא היחידה.
אז הרעיון הוא כזה - חברה של שניים שלושה עובדים שאפשר להתקשר אליהם במקרי חירום
שכאלה והם יבואו לאמהות (או האבות) הנואשים לעזרה של לפעמים רק כמה דקות שיכולה
להציל לנו את היום.

בבקשה שמישהו יעשה את זה. הצילו.

תגובה 1:

  1. רעיון מתוק. ואולי רשת חברתית בעיר המגורים שיעודה יהיה "הצלות" קטנות - גדולות שכאלה .להתחיל בחברות* קרובות שיביאו את החברות הקרובות הנוספות ואלה את הנוספות שלהן.

    שם עצם כללי.

    השבמחק